השגחת השם

" שצריך כל אדם לידע שכל מאורעותיו וכל מעשיו הכל הוא בהשגחת השי"ת והוא נותן לו במחשבתו לעשות כל מה שהוא עושה... נמצא אין לאדם להתחרט על  שום דבר שעשה כי הוא היה כך על ידי רצון הבורא ית' שמו ואם הוא מתחרט נמצא שאינו מאמין שהכל הוא בהשגחת השי"ת על כן נקראים רשעים כי לא כן הוא אלא הכל הוא עפ"י רצון העליון חוץ מיראת שמיים" 

הבעש"ט על התורה פ' עקב.

כוונות בתפילה

מאור ושמש, פרשת עקב

אין מציאות של פרט בפני עצמו!!!

עולת ראיה הרב קוק זצוק"ל

סוד ספר הזהר

"שספר הזהר, הוא סוד הביאור של המיתוק דמלכות בבינה, שהיתה בתיבת נח, שהוא יסוד כל נשמת חיים"

זהר בהעלותך אות צג

עבודת הישראלי

"אבל הישראלי לא די לו  בזה שלא עשה עברות,  רק אם אינו מרגיש עצם אור סימן הוא שהסט"א מקננת בו ח"ו"
דרך המלך עמוד קכו

נחמו נחמו עמי

איסור הוצאת ז"ל

קדושת המחשבה

העולם הגשמי

שער היחוד והאמונה,  הרב יואל כהן, הקדמה

מי עושה את המצוות?

"...יכולים וצריכים רק לדעת איך לעשות את המצוות שגם את נשמת העשייה אשר צריכים לעשות בקרבנו נעשה. ראשית הוא לעשות את גוף העשייה בפועל בדקדוק, וגם באמונה ובביטול רצון לד', כי זהו ריח ניחוח לד' שאמרתי ונעשה רצוני מה שהאיש ישראל מבטל א"ע לרצון ד' וגם רוצה ומשתוקק למלא את רצונו ית', ואז לא עם אור הבהמה והצמר לבד עושה את מצוות תפילין וציצית רק גם עם עצמו"   

דרך המלך עמ' קלז

שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת לְאָדָם אִם יַעֲשֶׂנָּה וְאִם לֹא יַעֲשֶׂנָּה יֵחָשֵׁב לוֹ לְרָעָה

כָּל הַמְרַחֵם עַל הָאַכְזָר אֵינוֹ מְרַחֵם עַל הָרַחֲמָנִים וְעַל מִי שֶׁהַדִּין לְרַחֵם עָלָיו כְּגוֹן עַל בָּנָיו וְעַל בְּנוֹתָיו וְאֶחָיו וּקְרוֹבָיו וְאֵין לָהֶם וְיָכוֹל לְכַלְכְּלָם וְאֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם הֲרֵי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יָבוֹא לִידֵי מִי שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת וּצְדָקָה פֵּרוּשׁ לְיַד בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וּקְרוֹבָיו שֶׁאֵין צְדָקָה שַׁיָּךְ בְּפַרְנָסָתָם אֶלָּא דֶּרֶךְ רַחֲמָנוּת וַאֲפִלּוּ הוּא מְפַרְנֵס אֲחֵרִים וְכֵיוָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאָבִיו וְאִמּוֹ וְאֶחָיו עֲנִיִּים וְאֵינוֹ מְפַרְנְסָם וּמְפַרְנֵס אֲחֵרים אוֹתָן עַצְמָם שֶׁהוּא מְפַרְנֵס לְבַסּוֹף יִהְיוּ אַכְזָרִים עָלָיו וְלֹא יְרַחֲמוּהוּ וְלֹא יַחֲזִיקוּ לוֹ טוֹבָה עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמָּהֶם וְיֵהָפְכוּ לוֹ לְשׂוֹנְאָיו כִּי יֵשׁ לָךְ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת לְאָדָם אִם יַעֲשֶׂנָּה וְאִם לֹא יַעֲשֶׂנָּה יֵחָשֵׁב לוֹ לְרָעָה. כְּגוֹן אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ שֶׁאוֹהֲבִין יַלְדֵיהֶן וְיֵשׁ לָהֶן וּמְפַרְנְסִין אוֹתָן וּמְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם הֲרֵי אֵין זְכוּת וּצְדָקָה כִּי מֵאַהֲבָתָן עוֹשִׂין לָהֶם כֵּן כְּמוֹ כֶּלֶב לְגוּרָיו וְהַדֹּב וְכָל חַיּוֹת שֶׁמְּשִׂימִים נַפְשָׁם בְּכַפָּם לִטְרֹף טֶרֶף לְהָבִיא לְגוּרֵיהֶן וְאִם לֹא יִהְיוּ מְרַחֲמִים עַל יַלְדֵיהֶן וְלֹא מְפַרְנְסִים אוֹתָם וְאֵין לִילָדִים מְאוּמָה אוֹ שֶׁמַּכִּין אוֹתָן שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אוֹ שֶׁלֹּא לְיַסְּרָם כְּלָל. גָּדוֹל עֲוֹנָם מִנְּשׂוֹא לְפִיכָךְ הָאָב שֶׁעוֹשֶׂה טוֹבָה לְמִקְּצָת בָּנָיו וּקְצָתָן מוֹאֵס וְלֹא עוֹשֶׂה אִתָּם טוֹבָה. אוֹתוֹ שֶׁהוּא מוֹאֵס יִירָשֶׁנּוּ:

ספר חסידים סימן קנה

התעוררות הנפש

"לכן הכול תלוי בעשיית האיש. מי שדי לו רק עשיותיו שעושה המצוות ומתפלל וכו' ואינו עושה שיעורים לעורר א"ע ואת נפשו להתדבק בו ית', נמצא שאין עבירות מונעים את עשיית המצוות, כי יכול להענש על עבירותיו ולקבל שכר על מצוותיו, וא"כ אין רצון ד' שיתדבק ועבירותיו לא יהיו עבירות כיוון שגם הוא אין רצונו להתדבק, לכן אין תשובתו מועילה. משא"כ איש ישראל כנ"ל שתמיד עושה לו שיעורים , ובפרט בעת תפילתו , מעורר את נפשו ומוציאה מנרתיקה שתשתוקק להתייחד בו. ....אלא שצריכים לעורר את הנפש שהיא תשתוקק והיא תפרכס לצאת מנרתיקה ולחבק אותו ית' כביכול, ואז רוצה גם ד' שהוא יתדבק, ושב כביכול מרצונו לרצות את אשר עושה, ומן עבירותיו יעשה מצוות." דרך המלך עמוד קיא

עבודת הישראלי

"כי ראשית כל עבודת הישראלי היא לקיים את מצוות ד' יתברך בעשיה, שיתנו לנו להיות סור מרע ועשה טוב. והגם שעבודה זו כבר די לו לאדם על כל ימי חייו, והלוואי שנקיים באלו ולא נהיה ח"ו כעבד שמרד באדונו, אבל האם בקיום המצוות מעשיות בלבד די לנו, ולמה אמר ד' והייתם לי עם סגולה" 
דרך המלך עמוד עט

הקב"ה הקדים רפואה למכה

"רב המנונא הראשון אמר, הדוחק והמצר של ישראל,  כמה טוב וכמה תועלת גרם להם. הרפיון של שאר העמים דהיינו שאין להם דחקות וצרות בעולם הזה כמה רעות גרם להם"

זוהר בלק אות רעא

הקב"ה יודע, שס"מ המשגיח של עשיו,  יבוא להזכיר עוונות ישראל וקבץ כל עונותיהם יחד אצלו ליום הדין,  וכבר הקדים הקב"ה הרפואה, שעל כל עון ועון הכה וניקה אותם ביסורים מעט מעט"
זוהר בלק אות רעד

שמירה על הברית

הקב"ה מייצר את המצבים והוא קובע את המציאות.

3 תובנות לשמירה על הברית

1)מה התובנה העיקרית לשמירה על הברית:
האדם לא אחראי על המצבים, הקב"ה אחראי על המצבים.

2)מה תפקיד הברית:
לקיים את השכינה הקדושה לקיים את היחד,
"ואם יש את היחד לא יכולים לשלוט עלייך".

3)איך צריך לשמור על הברית:
להשתמש במידת הגבורה, ואפילו התירוץ שאחרים לא עומדים בברית זה לא תירוץ שאתה לא תעמוד בברית.

אם כך שומרים על הברית, בסוף גם יוצאים ממצרים בעזרת ה'.

השכינה מבקשת שבכל המצבים תיהיה רדיפה אחר הברית,
הברית היא זאת שמקיימת את השכינה את "היחד"!


מתוך שיעור השקפה בזוהר הקדוש פרשת וישב

קניני האדם

"כל קניני האדם הוא מחלקי חיותו המתפשט בברואים.....וכל חלק מן העולם שייך לנפש פרטי מישראל, ר"ל שאור חיותו הוא המקיים אותם הנבראים. .....וכפי מרחק התפשטות אורו וחיותו בהם, כך הם ענינם וייחסם לו. מהם קנינים לו, ומהם היו בידו איזה זמן ומכרם, ומהם רק בשאלה או שכירות זמן מועט, ומהם ראם אצל אחרים או נסתכל בהם מידי עברו באיזה מקום, ומהם שלא ראה מימיו רק חשק במחשבתו להם, וכיוצא יש מדרגות לאין שיעור. והמבין על דבר יוכל לדעת ולהתבונן לתקן כל אלה. והתיקון הוא רק על ידי ההשבה למקור, שידע שהכל הוא מעצם חיות הש"י שמחייהו ומקיימו, זולת זה היו כלא היו" צדקת הצדיק אות צא

נשמת הצדיק

"כי נודע שנשמת הצדיק היא בחינת אב לשאר נשמות ישראל שממנה נזונות ומאירות, כל איש ישראל יש לו נשמה פרטית לעצמו, והצדיק נשמתו לו לעצמו בלבד רק נשמה יותר גדולה להאיר גם לשאר ישראל. והאם אין כל אחד יודע שהבעש"ט ז"ל ושאר הצדיקים לא לעצמם בלבד רק גם לכל ישראל שבתדבקו בהם האירו, ולא לזמנם בלבד רק גם לנו ולכל הדורות הבאים טהרו קדשו והאירו. לא בסדר הנהגה בלבד שנתנו לנו איך להתנהג עשו לנו טובה וקדשו אותנו רק הם הביאו אור וקדושה לעולם וכל האוחז בו מתקדש" דרך המלך עמוד קד

תפילה

אמונה

"כי במה אמונת האיש נפגמת,  בזה שהוא אינו  משיג ולא מבין ולפי דעתו רואה הוא את ההיפך"
דרך המלך עמ' קעז

מדרגת יוסף

 בוא וראה, שיוסף, אף על פי , שאחיו לא היו לו כאחים כשנפל בידיהם,  הוא היה להם כאח כשנפלו בידיו
זוהר וישב אות קח

התפילה

"ואם לא השיג אור בתפילה ובא לעיין בתורה בשכלו בלבד,  הרי זה דומה לעני בעל חשבון שיודע לחשב כמה זה חמישים פעמים חמישים אלף זהובים,  ואין לו לא זהובים ולא עונג בלתי אם חשבון יבש"
דרך המלך עמוד צה

מי עובד השם

"כשאדם חושב בנפשו שעשה הרבה בעבודת ה', ידע שלא נגע בה כלום"        צדקת הצדיק אות פה.

סערת הנפש והטל היורד

אמר הרב"ש:

ענין שערה זה אומר שיש גומה מתחתיו

והוא ענין אך בשערה ישופה.

וזה סוד ויען ה' אלא איוב מן השערה, זה פירוש יתנו כל ה עובר על הפקודין מחצית השקל הקודש וזה סוד בקע על הגולגולת לכפר על נפשותכים.

להבין ענין השערות, הוא סוד חרית ודין.

בזמן שאדם ירגיש התרחקות מה', ע"י שיש לו מחשבות זרות זה נקרא שערות, שיש לו סערות נפש,

 וחיוורותא נקרא לבנונית, דהיינו הוא שמשפיע עליו הבורא ית', הוא נקרא לבן. וע"י זה הוא מתקרב לה'. וע"" שניהם יחד יש אור וכלי .

למה מחשבות זרות נקרא כלי?

 אם זה כואב לו שיש לו סערת נפש, למה הוא לא מקבל את האור בגלל שהוא רחוק מה'?

וסדר העבודה צריך להיות כזה:

כשאדם מתעורר לעבדות ה', האו ע"י זה  שהאו זכוה לאיזה שהאי הארה מלמעלה, שנקרא חייורתא.

שכאשר הוא עושה את עבודת ה', הוא מרגיש הארה, תענוג, התחברות, קשר לה'.

ואח"כ קורה לאדם, בגלל תנאים כאלה או אחרים, שהוא מרגיש התרחקות מה', ונופלות לו מחשבות זרות בראש, והוא נופל ממדרגתו והו א מתרחק מהעבודה, ותחת כל סערת נפש כזו, יש גומה.

מה זה גומה? גומה זה כמו נקב בקע לגולגולת, שמרגיש חסרון גדול, למה אני רחוק מה' ית'? הרי הייתי כ"כ קרוב לה' וזה כואב לי.

ןואומר: מטרם שבאו לי המחשבות הזרות האלה לראש, הייתי קרוב לה'.

וע"י המחשבות הזרות אני מתרחק מה'.

אם לא הייתי קרוב קודם לה', אז לא הייתי מרגיש שאני רחוק.

עכשיו שהייתי קודם קרוב, ועכשיו אני מתרחק, אז אני מרגיש רחוק.

וע"י זה שהוא מצטער, הוא ממשיך מבוע של חיות מזה שהוא מצטער על זה שהוא רחוק, ודוקא מהסערת נפש הזו, נעשה כלי כמו צינור להעברת השפע. ואז  האו עאוד פעם זוכה לחיוותרתא, זאתאומרת שהשערה מחברת אותו, כלומר שסערת הנפש מחברת אותו כשהוא רחוק, מחברת אותו עו ד פעם לאותו חיוותרא.

ואח"כ פעם אחד פעם. עוד פעם באה לו  מחשבה זרה, שמסיתה אותו מדרך ה', ואז הוא נעשה מרוחק מה', וגם  הפעם נעשית גומה, שזה נקב חסרון, איפה נעשה החסרון?  בגולגולת.

וא הוא עוד פעם מצטער ועוד פעם ממשיך את האור מלמעלה, וכל פעם הסדר הזה חוזר בעולה ויורד, עד שהסערות המפש שלו יתרבו בשיעור שלם.

כלומר שאם יש לו כל פעם סערת נפש, והוא כל פעם בא ומתקן אותה, אז ראשו מתמלא בשיער. והשפע הזה נקרא טלא דבדולחא, וזה סוד שכתובש ראשי נמלא טל.

מה זה טל?

צינורות להעברת השפע מהעליון לתחתון.

 כתוצאה מזה שתיקנתי את  סערות הנפש שלי להיות עבודת ה', הצטערתי מהריחוק שלי  מה'

אבל שאדם מצטער הוא צריך לבטא את הצער הזה במעשים  ולהראות שהוא מצטער,

לא רק  לעשות פנים שהוא מצטער, כי זה לא נקרא שהוא מצטער.

וזה נקרא שמתרבים השערות ומגיעים לחשבון שלם, אז הוא  נבחן שמהטל הזה שעל ראשוהוא יכול להחיות מתים וזה סוד בקע.

היכן שהשערות נפש עושים  בקיעות בראש,וזה גם מחצית השקל. 

ועל זה אפשר לומר, שהיכן שעומדים בעלי תשובה אינם עומדים אפילו צדיקים גמורים, זאת אומרת שכשאר לאדם יש סערת נפש, זה  דבר כמעט מחוייב בצ"ב.

אבל סערת הנפש זה חסרון גדול שאדם מרגיש, שהאו רואה שהאו מרוחק מה', וזה סדיוק נקודה קריטית, והשאלה עם הסערה הזו הופכת , יוצרת איזה שהיא גומה או חסרון והופכת את זה למבוע, כדי להתחבר לה' חזרה, או  שאומר: נו, מה לעשות, כולם כאלה, כולם לא צדיקים, אז גם אני קצת לא צדיק.

 לא חייב להיו כזה צדיק, אני לא מלאך.

אז פה מלמד אותנו את סערות הנפש, וגם הרב"ש מלמד אותנו שאת סערות הנפש, צריךלהפוך דוקא למבוע של אהבת ה'. לכלים לאהבת ה'.- וזה נקרא "שראשי נמלא טל".

תנאי וחשיבות התפילה

"אבל אנו שקשורים בהבלי העולם הזה, צריכים אנו שעה גדולה להסיר החיצוניות מלבנו, ולשבר כוחות הגוף במרירות. לכן אין אנו תופשים חיצוניות של המצווה לקרות קריאת שמע כוותיקים, כי לא נוכל לכוון. כי אחר כל הכנות, הלוואי שנוכל להתפלל בכוונה.

גם להתפלל עם הציבור בשוה, בלתי אפשר לכוון אפילו פירושי המלות, כי לזה צריך מנין מיוחד שיהיו פונים כולם מטרדות העולם הזה. מה שאין כן עכשיו, שבעוונותינו הרבים עול הגלות וטרדות הפרנסה מרובה, ורובם כמעט כולם אין להם פנאי להאריך אפילו מעט, ומעמידים לפני התיבה מי שחוטף במהירות את התיבות וטוחנן בריחים של גריסים, למהר לצאת לעסקם. ואם יתפלל בצבור יצא שכרו בהפסדו"

ויכוחא רבה בין החסיד להמתנגד, עמוד 175

מהו העונש היותר גדול בעולם?

" כי חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאתו יתברך בגלוי, כי הוא פגם בכבודו יתברך, שהנברא ישיגו כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל השלום. ועל כן, בעת שהאדם מרגיש רע, הנה באותו שיעור שורה עליו כפירה על השגחתו חס ושלום, ונעלם ממנו הפועל יתברך, שהוא העונש היותר גדול בעולם".

הקדמת ספר הזהר, פירוש הסולם, אות קלח

סיפור חסידי

סיפור חסידי עם מסר עמוק:
פעם נפגש האדמור מרוזין עם המגיד מזלטשוב. לאדמו"ר היתה כרכה מפוארת עם 4 סוסים חזקים ואילו למגיד היה רק סוס אחד כחוש וחלש. פנה אליו האדמו"ר ואמר: אני נוסע עם 4 סוסים חזקים כדי שאם אכנס לבוץ אוכל לצאת , מדוע כבודו נוסע עם סוס כחוש? ענה לו המגיד: כדי לזכור שלי אסור להיכנס לבוץ...

מהו "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי" בעבודה?

" בשם הבעל שם טוב, היינו שכל אדם צריך לשים עצות בנפשו, להפוך לעשות מדות טובות, מכל אשר ידבנו ליבו,מתאוות חיצוניות, ומדות רעות אשר הרגיל בהם, מהם יקח דרך לעבודת הבורא ברוך הוא, באותו החשק ובאותה התאוה, ביתר שאת"

בעל שם טוב על התורה, פרשת תרומה

מי נקרא חי? ומי נצרך לתחיית המתים?

כמה זמן ביום שאדם זוכר את תכלית חייו, זהו הזמן שהוא באמת חי  שאר הזמן שהוא עסוק בשאר דברים, ללא זכירת הבורא ית''ש, זהו דימוי של מיתה. והאדם נצרך לתחית המתים בכל עת ובכל שעה, תחיה שהוא יזכור מדוע חי, ומה תכליתו כאן בעוה''ז.

בלבבי משכן אבנה

מה באמת תכלית האדם בעולמו?

"תכלית האדם הוא דבר ידוע ולא ידוע.
ידוע, מפני שאדם קרא על כך, שמע על כך וכו' וכו'. אולם באמת היא איננה ידועה. כי אילו באמת האדם היה יודע אותה בצורה נכונה (ידיעה מלשון חיבור), והיה מחובר לדברים ומחובר לידע שיודע, כל צורת חייו היתה צריכה להשתנות. אילו האדם היה נותן את כל כובד משקלו הנפשי לידיעה זו, ומדת האמת היתה חיה ובוערת אצלו, הוא היה לוקח דף ועט, ורושם לעצמו את תכלית חייו, והיה שם דף זה בכיסו, ואחת לרבע שעה לערך, היה מוציא דף זה מכיסו לזכרון בין עיניו, שהידע הזה לא ישכח ממנו, ויחיה לפיו."

בלבבי משכן אבנה, כרך א'

סדר הגלגולים בתיקון הרשע

"ודע שהרעיא מהימנא מרמז לנו במאמר הזה, שאין הרשע מתתקן עד שיעברו עליו ג' גלגולים. שזסו"ה, הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. גלגול ראשון. הוא בעם הארץ שזכה עכ"פ לעשות לתשובה לפני מיתתו וכו', שאז זוכה למיתוק הכלים שיהיו ראויים לקבל האורות דנפש רח ונשמה. גלגול שני. הוא אחר שיש לו כבר כלים הראוים לנפש רוח נשמה, מתגלגל ועושה תשובה בחיים, וזוכה לקבל האורות דו"ק שהם נפש רוח, שקומתם היא חסד וגבורה. גלגול שלישי. הוא שמתגלגל ועושה תשובה שלמה כראוי, ואז זוכה, שחסד וגבורה מתעלים לבחינת חכמה ובינה, ואז זוכה לבחינת נשמה.
ואלו ב' גלגולים האחרונים יכולים לבוא בפעם א', כמו כמו שמביא אותם הרעיא מהימנא ביחד, ולפעמים בזה אחר זה. וע"כ כתוב פעמים שלוש עם גבר. אומנם אין הפירוש שהוא מוכרח לעשות תשובה בכל גלגול, אלא יכול להתגלגל אפילו מאה פעמים עד שיזכה לגלגול הא', שהוא לעשות תשובה קודם מיתתו, וכל אלו נחשבים רק לגלגול א'. וכן יכול להתגלגל כמה פעמים עד שיזכה לקבל נפש רוח, וכל אלו נחשבים לגלגול הב', וכן בגלגול הג'."

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אות קנא

איך קונים יראת חטא?

"כי כל עוד שלא זכה לג"ר דקו שמאל, שה"ס הארת חכמה שבקו שמאל, המתגלה ביחד עם דינים קשים על רשעים החוטאים, אין לו יראה מלחטוא. כי אין יראת החטא באה, אלא מהסתכלות בדינים המתגלים על החוטאים, בעת גילוי הארת החכמה כנ"ל"

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אות קנא

מחמת מה הקב"ה מקדם את האדם?

כתוב בשיר השירים :" אתי מלבנון כלה".
"מטיט ולבנים לקחתיך ועשיתיך כלה".(מדרש רבה)
מפרש ר ' ברוך שלום הלוי אשלג, הקב"ה מקרב את האדם לא מחמת מעלות טובות שנמצאות בו , אלא מחמת שיפלות , היינו כשהאדם מרגיש שהוא נמצא בטיט היון ובלבנים , כלומר שרוצה ללבן את עצמו ואינו יכול , אזי הוא בשיפלות וזוכה להתקרב אל ה'.

תחית הכוונה

"תחית הכונה היא תחית העולם.......
הכונה היא הרת המעשה. והכונה העליונה, הכונה מלאת החיים האלהיים, כל מחשבה של שלום, ושל מלחמת צדק ויושר, כל נצוח של חכמה, של סדר טוב ונחמד, כלול בתוכה. כל תיקון עולם כלול בה..."

הרב קוק, אורות הקודש

מהו התענוג הגופני?

"כלומר, שאותה הצורה של חיים אשר הרשע אך באפשר להדמות אליו, הרי הצורה הזו המוות בעצמו, דהיינו, ההפכי מהחיים והאושר,באופן שהמיתה המובנת אצל הרשע בההעדר של התענוג המדומה, הרי זה מובן של שקר. כי העדר תענוג גופני, אינו הפכי מהחיים שיהיה ראוי להגדיר בשם מיתה. אך ורק הישות של התענוגים הגופניים שהרשעים מקבלים וששים ושמחים, הן הם אשר נארגים אליהם למחיצה של ברזל ומפרידם מחיי החיים ונשקעים בעלמא דמותא"

בעל הסולם, אגרות הסולם, אגרת סז

על מה צריך להתפלל

 "נמצא, שהאדם צריך להתפלל רק על דבר אחד, היינו שה' יקרב אותו. כי "קירוב" ברוחניות נקרא השתוות הצורה. כלומר, שהוא רוצה, שה' יתן לו את הרצון להשפיע, הנקרא "טבע שני"."

מאמרי הרב"ש, תשנ"א, מאמר ב'

סדר חגי תשרי

"כי ברה"ש התחילו הדינים דקו שמאל להתגלות, שהייתה אז המלכות בסוד ב' מאורות הגדולים, והלבישה קו שמאל דבינה. ובתקיעת השופר, נתמעט קו השמאל ע"י קו האמצעי, ע"י ב' פעולות, תחילה בסוד המנעולא הממעט אותו לגמרי, ואח"כ ע"י המפתחא, המכשירו לקבל ו"ק דחכמה, וביוה"כ ע"י עליית המלכות לבינה, נגלה בה ו"ק דחכמה, בסוד ה' עינויים שקיבלה מקו שמאל דבינה. ואחר יוה"כ התחילו להתגלות החסדים להלביש את החכמה, שאין החכמה מאירה זולתם, ונמשך תיקון חכמה בחסדים ע"י הקפת המזבח, עד יום הושענא רבה, שהוא בחינת מלכות דז' ימי סוכות ה"ס חג"ת נהי"מ, וע"כ צריכים לעורר מחדש את החכמה בתיקון החסדים, בסוד הקפת המזבח, כדי לתקן עימה את יום הז' ולסיים בכלל את המשכת החכמה, כי כיוון שהגיעה למלכות, שוב אין צריך עוד להמשיכה."

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אות קטז

הטעם למנהג חביטת ערבות בסוכות

" קרקע היא בחינה אחרונה שבמלכות, וכשמכים הערבות על הקרקע, נמשך הארת חכמה עם הדינים לבחינה האחרונה של המלכות ששם סיום ההארה. והטעם שחכמה אינה מתגלית אלא בסוד הערבות, שהם נצח והוד, הוא, משום שמחזה ולמעלה ה"ס ג"ר דגוף, ונצח והוד שמחזה ולמטה הוא ו"ק דגוף, וכיון שג"ר דחכמה נגנזו, ואינם מתגלים אלא רק ו"ק דחכמה, על כן מקומם בו"ק דגוף, שהוא נצח והוד, שה"ס ערבי נחל"

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אות קטו

ההפרש בין מעשה לדיבור

"קו) כי אין לך טוב ורע, קדושה וטומאה, שלא יהיה לו עיקר ושורש למעלה. ובמעשה של מטה מתעורר מעשה שלמעלה. מה שתלוי במעשה, מתעורר למעלה ונעשה מעשה. ומה שתלוי בדיבור, הוא בדיבור. כי כשנגזר דיבור למטה, מתעורר כך למעלה.

קז)...

ונתבאר, שהן מעשה והן דיבור, שהאדם עושה ומדבר למטה, אם הם מצוות, הוא מושך קדושה מלמעלה, ממלכות. ואם הם חטאים, הוא מושך טומאה מלמעלה. וההפרש בין מעשה לדיבור, כי ע"י מצוות התלויות במעשה, מעורר ומושך מחיצוניות המלכות, ששם בחינת מעשה. וע"י מצוות התלויות בדיבור, מעורר ומושך מפנימיות המלכות, ששם בחינת דיבור

קיג)....

כי מצוות התלויות בדיבור ממשיכות פנימיות, שהוא סוד חסדים, אבל אינן ממשיכות הארת חכמה מקו שמאל, להיותה חיצוניות. ומצוות התלויות במעשה ממשיכות חיצוניות, דהיינו הארת חכמה מקו שמאל. שהוא מוחין דו"ק וחיצוניות. "

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אותיות קו, קז, קיג

מהי תורת העולה?

"זאת תורת העולה: אמר רבי חייא, מקרא זה העמדנו באפן זה. זאת תורת, זו היא כנסת ישראל. העולה זו היא מחשבה רעה, העולה ברצון בן האדם, להטותו מדרך האמת. היא העולה, היא היא העולה ומשטינה על האדם וצריכים לשרוף אותה באש, שלא לתת לה רשות להשטין, משום זה, על המזבח כל הלילה. מי הוא לילה. זו היא כנסת ישראל, שנקראת בתחילת הכתוב, זאת, כדי לטהר האדם מן הרצון הזה" 

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אות עב

מה הזרעים של המצבים הטובים?

"והנך מוצא אשר כל עיקרי הזרעים והגרעינים שמתוכם צומחים ויוצאים המצבים הטובים, אינם אלא המעשים המקולקלים עצמם, דהיינו, שכל רשעה ורשעה המתגלה ויוצאת מתחת ידי הרשעים שבדור, הנה מצטרפות יד על יד ובאות בחשבון עד שמקבלים משקל כזה שאין הצבור יכול עוד לעמוד בו, ואז עומדים והורסים אותו ובוראים מצב הרצוי יותר. הרי לעיניך, אשר כל רשעה בפרטיות נעשת מותנה לכח הדחיפה שיתפתח על ידה המצב הישר."

בעל הסולם, מתן תורה, מאמר השלום

עצם הלוז

ויש להבין:
1. למה נקרא לוז?
2. ולמה אינו אוכל ושותה?
3. ולמה אינו נרקב בקבר?
4. ומה יחוסו שרק ממנו יבנה הגוף בתחיית המתי?

תשובות
1. כי הוא מלשון נלוז
2. כי אכילה ושתייה הם רק מקו אמצעי, ועצם הלוז אינה מקבלת מקו אמצעי
3. כי לא אכלה ולא שתתה
4. כי עצם הלוז היא גדלות כלי הקבלה אותם צריך לתקן

מי הם תלמידי חכמים?

"וכך הם תלמידי חכמים שהם בניהם של המלך והמלכה, שהנפש שלהם היא של המלכות דאצילות, והרוח שלהם הוא מז"א דאצילות כנ"ל, הם נקראים שבתות וימים טובים, ואין להם כלום משלהם, כמו שבתות ויו"ט, כי אינם בעלי מלאכה כשאר עבדים שהם בניהם של ג' עולמות בי"ע שהם חולין. "

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אות סה

מהו שאש התמיד לא תכבה? ואת מה מכבה העברה?

"ועוד יש לפרש, אש תמיד תוּקַד על המזבח, לא תכבה. זו היא התורה שנקראת אש, אשר נאמר בה, הלוא כה דבָרִי כאש נאום ה', שצריכה להאיר תמיד על המזבח שהוא המלכות. לא תכבה, ודאי שאש התורה לא תכבה, כי עברה אינה מכבה את התורה. אבל עברה מכבה מצווה, ומי שעושה עברה המכבה מצווה, שהיא נקראת נר, כך הוא מכבה את הנר שלו מגופו, דהיינו את הנשמה שנקראת נר, שנאמר בה, נר ה' נשמת אדם. שזה הוא כיבוי, כי הגוף נשאר בחושך. וכך מי שגורם במעשיו שתסתלק השכינה ממקומה, הוא גורם כיבוי וחושך לאותו מקום. ועברה היא חושך, ושפחה כי תירש גבירתה, כי העברה, שהיא שפחה וחושך, תירש מקום הגבירה, שהיא השכינה, שהסתלקה ממקומה."

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אות נ'

התקשרות לרב

"כי על ידי התקשרותך בשכל שבספרים, תתקשר גם בי, וזה היא הסגולה הקרובה ביותר למטרה, והכל לפי רוב העבודה"


בעל הסולם, אגרות הסולם, אגרת ע"ה

העצה לבוא לבוא לרצון להשפיע

" לכן אין לו עצה אחרת אלא "שובה ישראל". האדם צריך לשוב לה', ולא נסוג ממנו עד שיזכה שה' יהיה אלקיך. כלומר, שיזכה לאמונה שלימה, אחרת הוא יהיה נשאר בהכשלונות. לכן מוטל על האדם להשתדל ולעשות כל מה שבידו, עד שירחמו עליו מלמעלה, ויתנו לו את הכח, הנקרא "רצון להשפיע". "

הרב"ש, מאמרים תשנ"א, מאמר ב'

היחס בין ישראל לגויים

"...ואחר שבארנו השרשים העליונים נבאר את הענפים שבעוה"ז. ותדע שענף הנמשך מהפנימיות המה עם ישראל, שנבחרו לפועלי התיקון והתכלית הכללי. ויש בהם אותה ההכנה, שיכולים להתפתח ולגדול, עד שיגיעו גם יניעו את האומות להגיע אל התכלית הכללי.

והענף הנמשך מחיצוניות הם שאר האומות, שלא הוכנו בהם אותם הסגולות, שיהיו ראויים לקבל את דרכי התפתחות התכלית בזה אחר זה, אלא שמוכשרים לקבל את התיקון בבת אחת בכל מלואו, ע"ד שורשם העליון. ולפיכך בשעה שמקבלים שליטה משורשם, המה מחריבים את הסגולות שבבני ישראל וגורמים יסורים בעולם.

בעל הסולם, אור הבהיר, שפחה כי תירש גבירתה, עמוד שמה

טעם הרגשת הריחוק והשפל העצמי

 "ובהאמור, שהאדם צריך לומר, זה שהוא נמצא בשפל המצב, אין זה מטעם, שעתה הוא נעשה יותר גרוע. אלא עתה, היות שהוא רוצה לתקן עצמו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אז מלמעלה מגלים לו את מצבו האמיתי, מה שנמצא בתוך גופו. שעד עתה הם היו נעלמים, ולא היו נראין לחוץ. ועתה הבורא גילה אותם"

הרב"ש, מאמרי תשנ"א, מאמר א'

מעלת לימוד התורה בלילה

"ומי שקם בלילה לעסוק בתורה, התורה מודיעה לו חטאו, ולא בדרך דין, אלא כאם המודיעה לבנה במלות רכות, והוא אינו שוכח, ושב בתשובה לפני אדונו."

הזוהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת ויקרא, אות תה

מה ההפרש שבכל העם כתוב "אם יחטא" ואילו בנשיא כתוב "אשר יחטא"?

"ומשיב, אלא אלו הכהנים אינם נמצאים כל כך בחטא, כי הכהן שומר את עצמו תמיד, משום שמשאו של אדוניו עליו בכל יום, ומשאם של ישראל כולם, והמשא של כל אחד ואחד. וע"כ פליאה היא אם יחטא, וע"כ כתוב ואם. וכן ואם כל עדת ישראל ישגו, כי פליאה שכולם ימצאו בחטא אחד, שהרי אם אלו חוטאים אלו אינם חוטאים, ומשום זה כתוב ואם. אבל כאן, "אשר נשיא יחטא", ודאי יחטא, משום שלבו גאה בו, כי העם הולך אחריו, ומתמנה תחתיו. וע"כ אומר, אשר נשיא יחטא, דהיינו שעבר על מצות לא תעשה, ועשה אחת מהן, וע"כ לא כתוב בו, ואם, כי דברי חטאו אינם בספק."

הזהר הקדוש, פרשת ויקרא, אות שצ

ויש להבין מה שאומר "אמת" ו"שקר"?

"ויש להבין מה שאומר "אמת" ו"שקר". ששומעים רק למי שקורא ב"אמת". ששואל, מהו ב"אמת". ויש לדעת מהו ב"שקר". כלומר, מהו הפירוש, שהאדם קורא לה' בשקר, בדרך העבודה. בהסולם )הקדמת ספר הזהר, אות קע"ה( מביא שם את מדרש חז"ל, וזה לשונו "בעת בריאת העולם, כשאמר למלאכים "נעשה אדם בצלמנו". הנה חסד אמר "יברא, מפני שהוא גומל חסדים". אמת אמר "אל יברא, מפני שכולו שקרים". מה עשה הקב"ה, נטל האמת והשליכו לארץ, הדא הוא דכתיב "ותשלך אמת ארצה". פירוש, כי נודעו דברי חז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". כי האדם מתוך שפלותו, אי אפשר לו לעסוק תיכף בהתחלה במצותיו יתברך, כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו. לכן הוא מוכרח מתחילה לעסוק במצות שלא לשמה, דהיינו מתוך תועלת עצמו. אבל עם כל זה, ממשיך שפע קדושה תוך מעשי המצות. אשר ע"י השפע שהוא ממשיך, סופו לבוא לעסוק במצות לשמה. וזה שקטרג האמת על בריאת האדם, שאמר, שכולו שקרים".
ובהאמור אנו רואים, שאמת נקרא לשמה, היינו לתועלת ה'. ושקר נקרא שלא לשמה, היינו לתועלת עצמו. ובזה יש לפרש, מה שאומר הזה"ק "קרוב ה' לכל, אשר יקראוהו באמת". ידוע, שענין "רחוק וקרוב" ברוחניות, הוא שהשתוות הצורה נקרא "קרוב", ושינוי צורה נקרא "רחוק"."

מאמרי הרב"ש, תשנ"א, מאמר א'

מה מלמדת אותנו התורה?

" ועל כן התורה מלמדת אותנו דרכי המלך הקדוש כדי שנדע ללכת אחריו"

הזהר הקדוש, פרשת ויקרא, אות שמב

הרפואה נגד לילית

"הרפואה לזה, שלילית לא תוכל להזיק, היא, שבשעה שהאדם מתחבר באשתו, כדי להוליד, יכוון לבו בקדושה של אדונו, ויאמר כך, העטופה בסדין, דהיינו לילית המעוטפת בסדין ומיללת תמיד, כי השם לילית הוא מלשון יללה, נזדמנה. המלטי 
המלטי... אני אחוז בקדושת המלך, נתעטפתי ."

הזהר הקדוש, פרשת וייקרא, אות שכא

תפקיד החטאים והעונשים

"כי הגם שכל החטאים והעונשים באים מע' שרים, עם כל זה אינם חס ושלום ברשות עצמם אלא שהם משמשים להע' נהורין כי תפקידם להכשיר (=לאמן) התחתונים שיהיו ראויים לקבל הגילוי הגדול של ע' האורות"

זהר בראשית, כרך ב', אות קד'

שכר ועונש בעבודת ההשפעה

 "ובעבודה זו נקרא "שכר ועונש" אחרת לגמרי, מכפי שנוהג "שכר ועונש" בעבודה דלקבל שכר. כי בזמן שיש לאדם איזה טעם בעבודה, והוא מרגיש, שיש לו קצת התקרבות לה', זהו השכר שלו. ואם הוא מרגיש שזרקו אותו מעבודת ה', היינו שאינו מרגיש שום טעם בעבודה, זה נקרא אצל האדם "העונש הכי גדול". "

מאמרי הרב"ש, תשנ"א, מאמר א'

התמדה בעבודה

"בעצם, זהו כלל יסודי בדרכי העבודה: כל דבר שאדם רוצה להפנים אותו, לייסד אותו ולבנות אותו בפנימיותו, אם הוא חושב עליו שעה אחת ברציפות ולאחר מכן במשך יממה שלימה אין זכר לשעה זו - זוהי בחינת "מקוטעין" שאינה נעשית קנינו של האדם.
דרך קנין של כל נקודה בעבודת השי"ת היא, לעורר את עצמו לאותה הנקודה במשך כל היום שוב ושוב, עם הפסקות מאוד קצרות בין התעוררות להתעוררות. הוא יסד וקבע לעצמו נקודה כלשהיא להתבונן בה במשך היום, ועם אותה נקודה הוא מתהלך לאורך כל היום, עם ברירות גמורה"

בלבבי משכן אבנה, עמוד סז'

משמעות ברכת כהנים

"שיברך הכהן את העם, הוא, כדי לכלול ישראל יחד בשעה שלוקחים ברכות שלמעלה, כי באותה שעה מקבלת כנסת ישראל, שהיא המלכות, ברכות" 

הזהר הקדוש, פרשת ויקהל, אות קנד, מאמר עליית התפילה

סיפור יונה בפנימיות

" פ) ביום השישי ברא את האדם. והתנה עמו שתצא ממנו אשה שתזין לאליהו. שכתוב, "הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך". הנה צויתי, היינו מיום שנברא העולם. אף כאן, ויאמר ה' לדג. ויאמר, מששת ימי בראשית אמר לו.

פא) הכא אית לן סמך וכו': כאן יש לנו סמך בלבד, כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, על מעשה בני האדם בעולם הזה. יונה שירד לאניה, זה הוא הנשמה של האדם, שיורדת לעולם הזה להיות בגופו של אדם, למה נקראת יונה, משום, שאחר שנשתתפה בגוף, אז היא יונה בעולם הזה, דהיינו שהיא מרומה מן הגוף שמאנה אותה, כמו שנאמר, ולא תונו איש את עמיתו. ואז הולך האדם בעולם הזה כאניה בים הגדול החושבת להשבר. כמש"א, "והאניה חשבה להשבר".
פב) ובר נש כד וכו': וכשהאדם הוא בעולם הזה, הוא חוטא, וחושב שהוא ברח מאדונו, כי אדונו אינו משגיח כאן בעולם הזה. ואז מטיל הקב"ה רוח סערה חזקה, שזה הוא גזירת הדין העומד תמיד לפני הקב"ה ומבקשת מלפניו דין על האדם. וזה - רוח סערה, הוא שהגיע אל האניה, והזכיר עונותיו של האדם לתפוש אותו.
פג) כיון דאתפס בר נש וכו': כיון שנתפש האדם על ידי סערה ההוא בבית חליו, מה כתוב, "ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם". אע"פ שהאדם בבית חליו, אין הנשמה מתעוררת לשוב לפני אדונה לפדות עונותיו. מה כתוב, "ויקרב אליו רב החובל", מי הוא רב החובל. זה יצר הטוב, שמנהיג הכל. "ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלקיך" וגו'. אין השעה לנום, כי מעלים אותך לדין על כל מה שעשית בעולם הזה, שוב מעונותיך."

הזוהר הקדוש, פרשת ויקהל, אותיות פ - פג

האמת מרחיקה

"מה שאם כן מי שאין לו אמונת חכמים, הוא אומר, שאם הידיעה היתה יותר מוצלחת לעבודת האדם מהאמונה, כמו שהאדם חושב, ואומר, שאם היתה עבודת ה' בבחינת ידיעה, ולא היה צריכים להאמין, בטח היה מתרבה הרבה עובדי ה', והיו הרבה אנשים שהיו מתמסרים לעבודה. מה שאם כן כשהאדם צריך להאמין, הן באמונת ה', והן באמונת חכמים, זה, היינו האמונה שצריכים להאמין, מרחק את האנשים להיות בעלי עבודה."

הרב"ש, מאמרים תשנ"א, מאמר א'

זכר ונקבה

" וסוד הדבר, בכל מקום שלא נמצא דכר ונוקבא, אין הברכות שורות עליו"
זהר ויקרא, אות רפט

"כל צורה שלא נמצאו בה זכר ונקבה, אינה צורה עליונה כראוי"
זהר בראשית, כרך ב' אות שסח

צדיק כתמר יפרח

" רבי אבא היה יושב לפני רבי שמעון. נכנס רבי אלעזר בנו. אמר רבי שמעון, כתוב, צדיק כתמר יפרח וגו'. צדיק כתמר, מהו כתמר. ומשיב, כי מכל אילני העולם אין מי שמתעכב לפרוח כמו תמר. כי הוא עולה לשבעים שנה. ומהו הטעם שצדיק נמשל לתמר. אף על פי שהכתוב מעיד זה, כל החברים אינם רוצים לגלות את זה."

הזהר הקדוש, פרשת ויקרא, אות רסד

נפש כי תחטא

" אמר רבי יצחק, נפש כתוב, בכל אלו, ולא רוח ולא נשמה. כי הרוח והנשמה אינם חוטאים, אלא שנפגמים מחמת הנפש החוטאת"

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת ויקרא, אות רסג


"רבי יצחק אמר, הרי העמדנו, שנפש ודאי, ולא הנשמה והרוח, שהם אינם חוטאים, אלא שמסתלקים מטרם החטא. כתוב, והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את השם אלקיך. וכתוב ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע. הרי ששכר ועונש מגיעים בעיקר לנפש"

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת ויקרא, אות תכב

שורש כל החטאים

" והנה שורש כל החטאים שבעולם הוא הגברת השמאל על הימין, שכל אדם יש לו שורש למעלה, ואדם החוטא מגביר את השמאל ומפרידו מן הימין ועושה מחלוקת בין ימין לשמאל, כמו שהיתה מחלוקת ביניהם מטרם שקו אמצעי כלל אותם, וכל זה עושה החוטא בשורש נשמתו למעלה. והדינים  מהמחלוקת הזאת הם בחינת העונשים שלו. ואם ממשיך החוטא ואינו עושה תשובה, הנה מתגלה עליו מדת הדין הקשה, מבחינת המלכות דצמצום א' שלא נמתקה בבינה. ואז מסתלקים כל האורות משורשו למעלה והוא מת"

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת ויקרא, אות תיא

פנימיות הפסוק נשבע השם בימינו

" הנה מאמר זה בא לבאר לנו עניין שבועת ה', איך היא נעשית. כי בוודאי דיברה התורה כלשון בני אדם, אומנם פנימיות הדברים מה היא. וכבר בארנו את זה במקום אחר שכל גילויי הקב"ה לתחתונים, המוגדרים בקריאה ודיבור וכיוצא בו. הם רק על ידי פעולות ממנו יתברך. ועל כן גם עניין השבועה הוא סוד גילוי פעולה כזו המוגדרת בבטחונה המחויב, שאי אפשר לשנות עוד. ולזה מבאר לנו ב' ענינים:

א) שיש גבול לחטאים ולדינים, שאחר שהחוטא מגיע לגבול הזה אינו יכול לחטוא עוד, ומשום זה אין עוד דינים.
ב) שמבחינת כללות העולם נבחן גבול זה לשבועה, מחמת שהרשעים הם כאלו מתו, שאינם יכולים עוד לחטוא, ואין עוד דינים בארץ. שזה סוד הכתוב נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך וגו'. שזה יהיה קודם גמר תיקון"

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת ויקרא, אות תיא 

מתחילים לדבר מהקשר עם הבורא

מתחילים לדבר מהקשר עם הבורא 

 לפי הכלל, שאנו מתחילים לדבר רק ממעשים, הקשר שבין בורא לנבראים, הנקרא בחינת א"ס, שהוא הרצון דלהטיב לנבראיו, ולא לפני כן. לפי זה יוצא, שאין לשאול מהי הסיבה שרוצה ה' להטיב, היינו מה הסיבה שגרמה לזה, מטעם שאנו מתחילים מהרצון דלהטיב ולמטה, ולא לפני הרצון. אם אנו שואלין מהו הטעם, היינו הסיבה, שיצא מלפני בחינת להטיב, אם כן כבר אנו שואלין לפני הקשר, ששם כבר אין אנו משיגים. וגם הבחינת דלהטיב שאנו משיגים, היא גם כן "ממעשיך היכרנוך", היינו בזה שמקבלים את ההטבה, מזה מובן לנו רצון להטיב. 

דרגות הסולם, מאמר כ'

הסולם - קבלה ופנימיות: מהו הזיבול הנכון בנפש?

הסולם - קבלה ופנימיות: מהו הזיבול הנכון בנפש?: בס"ד 'אִשָׁה כִּי תַזְרִיַע וְיָלְדָה זָכָר" (ויקרא יב, ב') מסופר על ר' נחמן מברסלב שלפני שהוא היה עומד לומר אי...

אמרות האדמו"ר מקוצק

" אמר, החילוק בין יהודי לגוי הוא, וייקץ יעקב משנתו ויאמר או שמתפלל או שלומד, אבל ויקץ פרעה וישן ויחלום שנית ואחר כך ויקץ פרעה והנה חלום"

האדמו"ר מקוצק, אמת ואמונה, אות שסח

"נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים מלסבול עול מלכות שמיים"

האדמו"ר מקוצק, אמת ואמונה, אות רמה

שמחה היא התפשטות הקדושה

האדמו"ר מקוצק, אמת ואמונה, אות רמד

"העתקת דירת האדם מעיר לעיר הוא עניין גדול מאוד, ואם הוא נשאל על כך היתה אצלו שאלה חמורה מאוד כיוון שהוא עניין העתקת שורש נשמתו כי מקומו של אדם למטה יש לו שורש למעלה"
האדמו"ר מקוצק, אמת ואמונה אות רלא.

אומר הרבי מקוצק: המתפלל היום משום שהתפלל אתמול - רשע טוב ממנו

"על האמת לנקר במוח כמו היתוש לטיטוס "

 "לעולם אל יתחרט אדם על שאמר אמת".

"פעם בא לפני הרבי מקוצק סגפן אחד אמר לו הקוצק'ר: במקום לאלף את האיצטומכא (הבטן,מעיים) , מוטב שתאלף את הלב."

"אדם אמיתי, אומר הקוצקר, אינו צועק בחוזקה. הוא צועק לבורא בכל דממה דקה"

איך לתפוס עבודת נפש?

"הדברים שנדבר להלן הינם דברים בפנימיות העבודה, ואמורים ליצור אצל שומעם בנין של צורת החיים בנפש. מי שתופס את העבודה כעבודה, זהו כבר חוסר בערך תפיסת הדבר. זו אינה העבודה, זהו עצם החיים. אלא מובן שעל מנת להכנס לפנימיות החיים, נדרשת עבודה, אבל בעומק זו אינה עבודה, זוהי תפיסת הכרת הדבר איך הוא עומד, מה רוצים כאן, מה תופסים כאן."

מתוך בלבבי משכן אבנה, חלק ו'

מהי ערוה רוחנית?

" וסוד ערוה הרוחנית ה"ס הדינים, ויש ב' מיני דינים, כי יש דינים דדכורא, וה"ס הדינים הנמשכים מקו שמאל בהיותו בלי ימין. ונבחנים לערוות זכר. ויש דינים דנוקבא, שהם הדינים הנגלים עם הצמצום והמסך שנעשה במלכות, והם מכונים ערוות הנקבה"
זהר, פרשת ויקרא, אות ק' 

הגיגים על יראת העונש

אות קלח

"והנה זה וזה דרך מסוכנת היא. שאם האדם מדלג על יראת העונש, וממשיך הלאה, הרי חסר לו את הבסיס, וח"ו בשעת קטנות המוחין ונפילות, שאש האהבה אינה בוערת בקרבו, אין לו כח שיעצור בעדו מלחטוא, מכיון שאין יראת העונש קנויה בקרבו. לעומת זה, הצד השני אף בו יש סכנה, שמכיון שיראת העונש קשה לקנותה, ח"ו האדם יכול לעמול כל ימי חייו רק בענין זה של יראת העונש, ולא להמשיך הלאה כלל כל ימי חייו, ונמצא שיצא מן העוה"ז עם מעט מזעיר."

אות קמג
"אולם ברור הדבר, שגם לגדולי גדולים נצרך יראת העונש. וכבר ביררנו לעיל, שבשעת נפילת המוחין, וחלישות הדעת, נצרך לאדם יראת העונש חזקה, כי בשעה זו כמעט כל השגותיו אינם פועלים בגילוי בלב, וכל כח השמירה של האדם בשעה זו אינו אלא ע"י יראת העונש שבקרבו. ולכך יש לידע מתחלה, בשעה שהאדם מתחיל לעמול על יראת העונש, שכך רצונו ית"ש שהאדם יעמול על כך. הרי שבשעה שעמל בכך, עושה רצונו ית"ש. הרי לנו עוד נקודה שדרכה יתקשר האדם לרבש"ע."

מתוך בלבבי משכן אבנה

מהי עבודה זרה?

" עבודה זרה נקרא מי שעובד אך אינו עובד את הקב"ה אלא את עצמו אז עבודתו היא זרה"
רבי ברוך שלום הלוי אשלג

מהו ויקרא אל משה?

"הזהר מבאר לנו כאן, בכל המאמר שלפנינו, עניין ויקרא אל משה. כי ודאי לקריאה זו אין לה שום דמיון ח"ו לקריאה גשמית, אלא דברה התורה כלשון בני אדם. ואם כן צריכים אנו להבין פירושה הפנימי של קריאה זו".... זהר ויקרא אות י'