עבודה זרה

מובא בנתיבות שלום שהכוונה בעבודה זרה היינה שעבודת השם לא תהיה זרה לנו.
עבודת השם היינה העבודה הפנימית שאותה האדם מקיים.

לעשות טובה ליהודי

מובא בספר נתיבות שלום בשם הר"מ מקוברין:
"דיום שיהודי אינו עושה בו איזו טובה ליהודי אינו נחשב ליום בחייו"

אור של שבת

"...יש הרבה יהודים עושים הפגנות למנוע חילול שבת,
אבל זה בזבוז זמן
מה שאנחנו צריכים לעשות זה ליתן
        אור של שבת, טעם של שבת, עונג של שבת
לתוך לב עם ישראל, לתוך לב הנוער, לתוך לב הילדים"
מתוך סיפורי רבי שלמה קרליבך, הרבנית מלובלין

האר"י והבעש"ט

"...אולם, מעת שזכינו ללימוד תורת האר"י ז"ל, ולעבדות הבעש"ט, הוא באמת דבר השוה לכל אדם, ואינם צריכים עוד הכנות הנ"ל...
...והעיקר הוא היגיעה, כלומר, לחשוק איך להתיגע בעבודתו יתברך..."
בעל הסולם, פרי חכם, אגרות קודש, עמוד קיז'

אהבת חברים

"אשר על כן זכור אזכיר לכם עוד, תוקף הדבר של אהבת חברים - על כל פנים בעת הזאת, "אשר בזה תלוי זכות הקיום שלנו, ובו נמדד אמת המידה של הצלחתנו הקרובה לנו"
לכן פנו לכם מכל העסקים המדומים, ותנו לב לחשוב מחשבות ולהמציא המצאות נכונות לקשר לבכם בלב אחד ממש, ויקויים בכם הכתוב "ואהבת לרעך כמוך" בפשיטות."
בעל הסולם, פרי חכם, אגרות קודש, עמ' קמד'

מידות רוחניות

"כמה פעמים עוררתיך אשר המידות הרוחניות, בשום פנים ואופן לא יוכלו להיות טובות יותר מהמידות הגשמיות.
ואתה בשלך, שאינך מרגיש טעם עבדות בנקיות."
בעה"ס, פרי חכם, אגרות קודש, עמ' צד

עול העבודה

"את הכלל הזה תדע, העול של רבוי העבודה אשר תעמיס עליך, יעורר אותך לעבוד, לא עבודה הרבה במספר כמות ובשטחיות, רק גם בעיון ובדיוק.תתחזק ותתאמץ וכל עצמך יתהפך לחרוץ, לעבוד עבודה קשה אף המפרכת את הגוף. ולהפך, אם לא תרגיש על עצמך אחריות ועול לגמור הרבה בכל יום, תתרפה, ואף המעט שתלמד, בלא עיון בלא שמחה אף בלא שכל יהיה.
את הכלל הזה תדע, כמו שאי אפשר לעוור בשתי עיניו שיראה ולחמור שישכיל, כך אי אפשר לנער (=לך) בלי עול שיזדרז וישכים, ולבחור בלא חובות לעצמו, שיחרץ וידקדק."
האדמו"ר מפיאסצנא, חובת התלמידים, עמוד נט'.