סיפור חסידי

סיפור חסידי עם מסר עמוק:
פעם נפגש האדמור מרוזין עם המגיד מזלטשוב. לאדמו"ר היתה כרכה מפוארת עם 4 סוסים חזקים ואילו למגיד היה רק סוס אחד כחוש וחלש. פנה אליו האדמו"ר ואמר: אני נוסע עם 4 סוסים חזקים כדי שאם אכנס לבוץ אוכל לצאת , מדוע כבודו נוסע עם סוס כחוש? ענה לו המגיד: כדי לזכור שלי אסור להיכנס לבוץ...

מהו "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי" בעבודה?

" בשם הבעל שם טוב, היינו שכל אדם צריך לשים עצות בנפשו, להפוך לעשות מדות טובות, מכל אשר ידבנו ליבו,מתאוות חיצוניות, ומדות רעות אשר הרגיל בהם, מהם יקח דרך לעבודת הבורא ברוך הוא, באותו החשק ובאותה התאוה, ביתר שאת"

בעל שם טוב על התורה, פרשת תרומה

מי נקרא חי? ומי נצרך לתחיית המתים?

כמה זמן ביום שאדם זוכר את תכלית חייו, זהו הזמן שהוא באמת חי  שאר הזמן שהוא עסוק בשאר דברים, ללא זכירת הבורא ית''ש, זהו דימוי של מיתה. והאדם נצרך לתחית המתים בכל עת ובכל שעה, תחיה שהוא יזכור מדוע חי, ומה תכליתו כאן בעוה''ז.

בלבבי משכן אבנה

מה באמת תכלית האדם בעולמו?

"תכלית האדם הוא דבר ידוע ולא ידוע.
ידוע, מפני שאדם קרא על כך, שמע על כך וכו' וכו'. אולם באמת היא איננה ידועה. כי אילו באמת האדם היה יודע אותה בצורה נכונה (ידיעה מלשון חיבור), והיה מחובר לדברים ומחובר לידע שיודע, כל צורת חייו היתה צריכה להשתנות. אילו האדם היה נותן את כל כובד משקלו הנפשי לידיעה זו, ומדת האמת היתה חיה ובוערת אצלו, הוא היה לוקח דף ועט, ורושם לעצמו את תכלית חייו, והיה שם דף זה בכיסו, ואחת לרבע שעה לערך, היה מוציא דף זה מכיסו לזכרון בין עיניו, שהידע הזה לא ישכח ממנו, ויחיה לפיו."

בלבבי משכן אבנה, כרך א'

סדר הגלגולים בתיקון הרשע

"ודע שהרעיא מהימנא מרמז לנו במאמר הזה, שאין הרשע מתתקן עד שיעברו עליו ג' גלגולים. שזסו"ה, הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. גלגול ראשון. הוא בעם הארץ שזכה עכ"פ לעשות לתשובה לפני מיתתו וכו', שאז זוכה למיתוק הכלים שיהיו ראויים לקבל האורות דנפש רח ונשמה. גלגול שני. הוא אחר שיש לו כבר כלים הראוים לנפש רוח נשמה, מתגלגל ועושה תשובה בחיים, וזוכה לקבל האורות דו"ק שהם נפש רוח, שקומתם היא חסד וגבורה. גלגול שלישי. הוא שמתגלגל ועושה תשובה שלמה כראוי, ואז זוכה, שחסד וגבורה מתעלים לבחינת חכמה ובינה, ואז זוכה לבחינת נשמה.
ואלו ב' גלגולים האחרונים יכולים לבוא בפעם א', כמו כמו שמביא אותם הרעיא מהימנא ביחד, ולפעמים בזה אחר זה. וע"כ כתוב פעמים שלוש עם גבר. אומנם אין הפירוש שהוא מוכרח לעשות תשובה בכל גלגול, אלא יכול להתגלגל אפילו מאה פעמים עד שיזכה לגלגול הא', שהוא לעשות תשובה קודם מיתתו, וכל אלו נחשבים רק לגלגול א'. וכן יכול להתגלגל כמה פעמים עד שיזכה לקבל נפש רוח, וכל אלו נחשבים לגלגול הב', וכן בגלגול הג'."

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אות קנא

איך קונים יראת חטא?

"כי כל עוד שלא זכה לג"ר דקו שמאל, שה"ס הארת חכמה שבקו שמאל, המתגלה ביחד עם דינים קשים על רשעים החוטאים, אין לו יראה מלחטוא. כי אין יראת החטא באה, אלא מהסתכלות בדינים המתגלים על החוטאים, בעת גילוי הארת החכמה כנ"ל"

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אות קנא

מחמת מה הקב"ה מקדם את האדם?

כתוב בשיר השירים :" אתי מלבנון כלה".
"מטיט ולבנים לקחתיך ועשיתיך כלה".(מדרש רבה)
מפרש ר ' ברוך שלום הלוי אשלג, הקב"ה מקרב את האדם לא מחמת מעלות טובות שנמצאות בו , אלא מחמת שיפלות , היינו כשהאדם מרגיש שהוא נמצא בטיט היון ובלבנים , כלומר שרוצה ללבן את עצמו ואינו יכול , אזי הוא בשיפלות וזוכה להתקרב אל ה'.

תחית הכוונה

"תחית הכונה היא תחית העולם.......
הכונה היא הרת המעשה. והכונה העליונה, הכונה מלאת החיים האלהיים, כל מחשבה של שלום, ושל מלחמת צדק ויושר, כל נצוח של חכמה, של סדר טוב ונחמד, כלול בתוכה. כל תיקון עולם כלול בה..."

הרב קוק, אורות הקודש

מהו התענוג הגופני?

"כלומר, שאותה הצורה של חיים אשר הרשע אך באפשר להדמות אליו, הרי הצורה הזו המוות בעצמו, דהיינו, ההפכי מהחיים והאושר,באופן שהמיתה המובנת אצל הרשע בההעדר של התענוג המדומה, הרי זה מובן של שקר. כי העדר תענוג גופני, אינו הפכי מהחיים שיהיה ראוי להגדיר בשם מיתה. אך ורק הישות של התענוגים הגופניים שהרשעים מקבלים וששים ושמחים, הן הם אשר נארגים אליהם למחיצה של ברזל ומפרידם מחיי החיים ונשקעים בעלמא דמותא"

בעל הסולם, אגרות הסולם, אגרת סז

על מה צריך להתפלל

 "נמצא, שהאדם צריך להתפלל רק על דבר אחד, היינו שה' יקרב אותו. כי "קירוב" ברוחניות נקרא השתוות הצורה. כלומר, שהוא רוצה, שה' יתן לו את הרצון להשפיע, הנקרא "טבע שני"."

מאמרי הרב"ש, תשנ"א, מאמר ב'

סדר חגי תשרי

"כי ברה"ש התחילו הדינים דקו שמאל להתגלות, שהייתה אז המלכות בסוד ב' מאורות הגדולים, והלבישה קו שמאל דבינה. ובתקיעת השופר, נתמעט קו השמאל ע"י קו האמצעי, ע"י ב' פעולות, תחילה בסוד המנעולא הממעט אותו לגמרי, ואח"כ ע"י המפתחא, המכשירו לקבל ו"ק דחכמה, וביוה"כ ע"י עליית המלכות לבינה, נגלה בה ו"ק דחכמה, בסוד ה' עינויים שקיבלה מקו שמאל דבינה. ואחר יוה"כ התחילו להתגלות החסדים להלביש את החכמה, שאין החכמה מאירה זולתם, ונמשך תיקון חכמה בחסדים ע"י הקפת המזבח, עד יום הושענא רבה, שהוא בחינת מלכות דז' ימי סוכות ה"ס חג"ת נהי"מ, וע"כ צריכים לעורר מחדש את החכמה בתיקון החסדים, בסוד הקפת המזבח, כדי לתקן עימה את יום הז' ולסיים בכלל את המשכת החכמה, כי כיוון שהגיעה למלכות, שוב אין צריך עוד להמשיכה."

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אות קטז

הטעם למנהג חביטת ערבות בסוכות

" קרקע היא בחינה אחרונה שבמלכות, וכשמכים הערבות על הקרקע, נמשך הארת חכמה עם הדינים לבחינה האחרונה של המלכות ששם סיום ההארה. והטעם שחכמה אינה מתגלית אלא בסוד הערבות, שהם נצח והוד, הוא, משום שמחזה ולמעלה ה"ס ג"ר דגוף, ונצח והוד שמחזה ולמטה הוא ו"ק דגוף, וכיון שג"ר דחכמה נגנזו, ואינם מתגלים אלא רק ו"ק דחכמה, על כן מקומם בו"ק דגוף, שהוא נצח והוד, שה"ס ערבי נחל"

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אות קטו

ההפרש בין מעשה לדיבור

"קו) כי אין לך טוב ורע, קדושה וטומאה, שלא יהיה לו עיקר ושורש למעלה. ובמעשה של מטה מתעורר מעשה שלמעלה. מה שתלוי במעשה, מתעורר למעלה ונעשה מעשה. ומה שתלוי בדיבור, הוא בדיבור. כי כשנגזר דיבור למטה, מתעורר כך למעלה.

קז)...

ונתבאר, שהן מעשה והן דיבור, שהאדם עושה ומדבר למטה, אם הם מצוות, הוא מושך קדושה מלמעלה, ממלכות. ואם הם חטאים, הוא מושך טומאה מלמעלה. וההפרש בין מעשה לדיבור, כי ע"י מצוות התלויות במעשה, מעורר ומושך מחיצוניות המלכות, ששם בחינת מעשה. וע"י מצוות התלויות בדיבור, מעורר ומושך מפנימיות המלכות, ששם בחינת דיבור

קיג)....

כי מצוות התלויות בדיבור ממשיכות פנימיות, שהוא סוד חסדים, אבל אינן ממשיכות הארת חכמה מקו שמאל, להיותה חיצוניות. ומצוות התלויות במעשה ממשיכות חיצוניות, דהיינו הארת חכמה מקו שמאל. שהוא מוחין דו"ק וחיצוניות. "

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אותיות קו, קז, קיג

מהי תורת העולה?

"זאת תורת העולה: אמר רבי חייא, מקרא זה העמדנו באפן זה. זאת תורת, זו היא כנסת ישראל. העולה זו היא מחשבה רעה, העולה ברצון בן האדם, להטותו מדרך האמת. היא העולה, היא היא העולה ומשטינה על האדם וצריכים לשרוף אותה באש, שלא לתת לה רשות להשטין, משום זה, על המזבח כל הלילה. מי הוא לילה. זו היא כנסת ישראל, שנקראת בתחילת הכתוב, זאת, כדי לטהר האדם מן הרצון הזה" 

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אות עב

מה הזרעים של המצבים הטובים?

"והנך מוצא אשר כל עיקרי הזרעים והגרעינים שמתוכם צומחים ויוצאים המצבים הטובים, אינם אלא המעשים המקולקלים עצמם, דהיינו, שכל רשעה ורשעה המתגלה ויוצאת מתחת ידי הרשעים שבדור, הנה מצטרפות יד על יד ובאות בחשבון עד שמקבלים משקל כזה שאין הצבור יכול עוד לעמוד בו, ואז עומדים והורסים אותו ובוראים מצב הרצוי יותר. הרי לעיניך, אשר כל רשעה בפרטיות נעשת מותנה לכח הדחיפה שיתפתח על ידה המצב הישר."

בעל הסולם, מתן תורה, מאמר השלום

עצם הלוז

ויש להבין:
1. למה נקרא לוז?
2. ולמה אינו אוכל ושותה?
3. ולמה אינו נרקב בקבר?
4. ומה יחוסו שרק ממנו יבנה הגוף בתחיית המתי?

תשובות
1. כי הוא מלשון נלוז
2. כי אכילה ושתייה הם רק מקו אמצעי, ועצם הלוז אינה מקבלת מקו אמצעי
3. כי לא אכלה ולא שתתה
4. כי עצם הלוז היא גדלות כלי הקבלה אותם צריך לתקן

מי הם תלמידי חכמים?

"וכך הם תלמידי חכמים שהם בניהם של המלך והמלכה, שהנפש שלהם היא של המלכות דאצילות, והרוח שלהם הוא מז"א דאצילות כנ"ל, הם נקראים שבתות וימים טובים, ואין להם כלום משלהם, כמו שבתות ויו"ט, כי אינם בעלי מלאכה כשאר עבדים שהם בניהם של ג' עולמות בי"ע שהם חולין. "

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אות סה

מהו שאש התמיד לא תכבה? ואת מה מכבה העברה?

"ועוד יש לפרש, אש תמיד תוּקַד על המזבח, לא תכבה. זו היא התורה שנקראת אש, אשר נאמר בה, הלוא כה דבָרִי כאש נאום ה', שצריכה להאיר תמיד על המזבח שהוא המלכות. לא תכבה, ודאי שאש התורה לא תכבה, כי עברה אינה מכבה את התורה. אבל עברה מכבה מצווה, ומי שעושה עברה המכבה מצווה, שהיא נקראת נר, כך הוא מכבה את הנר שלו מגופו, דהיינו את הנשמה שנקראת נר, שנאמר בה, נר ה' נשמת אדם. שזה הוא כיבוי, כי הגוף נשאר בחושך. וכך מי שגורם במעשיו שתסתלק השכינה ממקומה, הוא גורם כיבוי וחושך לאותו מקום. ועברה היא חושך, ושפחה כי תירש גבירתה, כי העברה, שהיא שפחה וחושך, תירש מקום הגבירה, שהיא השכינה, שהסתלקה ממקומה."

הזהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת צו, אות נ'

התקשרות לרב

"כי על ידי התקשרותך בשכל שבספרים, תתקשר גם בי, וזה היא הסגולה הקרובה ביותר למטרה, והכל לפי רוב העבודה"


בעל הסולם, אגרות הסולם, אגרת ע"ה

העצה לבוא לבוא לרצון להשפיע

" לכן אין לו עצה אחרת אלא "שובה ישראל". האדם צריך לשוב לה', ולא נסוג ממנו עד שיזכה שה' יהיה אלקיך. כלומר, שיזכה לאמונה שלימה, אחרת הוא יהיה נשאר בהכשלונות. לכן מוטל על האדם להשתדל ולעשות כל מה שבידו, עד שירחמו עליו מלמעלה, ויתנו לו את הכח, הנקרא "רצון להשפיע". "

הרב"ש, מאמרים תשנ"א, מאמר ב'

היחס בין ישראל לגויים

"...ואחר שבארנו השרשים העליונים נבאר את הענפים שבעוה"ז. ותדע שענף הנמשך מהפנימיות המה עם ישראל, שנבחרו לפועלי התיקון והתכלית הכללי. ויש בהם אותה ההכנה, שיכולים להתפתח ולגדול, עד שיגיעו גם יניעו את האומות להגיע אל התכלית הכללי.

והענף הנמשך מחיצוניות הם שאר האומות, שלא הוכנו בהם אותם הסגולות, שיהיו ראויים לקבל את דרכי התפתחות התכלית בזה אחר זה, אלא שמוכשרים לקבל את התיקון בבת אחת בכל מלואו, ע"ד שורשם העליון. ולפיכך בשעה שמקבלים שליטה משורשם, המה מחריבים את הסגולות שבבני ישראל וגורמים יסורים בעולם.

בעל הסולם, אור הבהיר, שפחה כי תירש גבירתה, עמוד שמה

טעם הרגשת הריחוק והשפל העצמי

 "ובהאמור, שהאדם צריך לומר, זה שהוא נמצא בשפל המצב, אין זה מטעם, שעתה הוא נעשה יותר גרוע. אלא עתה, היות שהוא רוצה לתקן עצמו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אז מלמעלה מגלים לו את מצבו האמיתי, מה שנמצא בתוך גופו. שעד עתה הם היו נעלמים, ולא היו נראין לחוץ. ועתה הבורא גילה אותם"

הרב"ש, מאמרי תשנ"א, מאמר א'

מעלת לימוד התורה בלילה

"ומי שקם בלילה לעסוק בתורה, התורה מודיעה לו חטאו, ולא בדרך דין, אלא כאם המודיעה לבנה במלות רכות, והוא אינו שוכח, ושב בתשובה לפני אדונו."

הזוהר הקדוש, פירוש הסולם, פרשת ויקרא, אות תה

מה ההפרש שבכל העם כתוב "אם יחטא" ואילו בנשיא כתוב "אשר יחטא"?

"ומשיב, אלא אלו הכהנים אינם נמצאים כל כך בחטא, כי הכהן שומר את עצמו תמיד, משום שמשאו של אדוניו עליו בכל יום, ומשאם של ישראל כולם, והמשא של כל אחד ואחד. וע"כ פליאה היא אם יחטא, וע"כ כתוב ואם. וכן ואם כל עדת ישראל ישגו, כי פליאה שכולם ימצאו בחטא אחד, שהרי אם אלו חוטאים אלו אינם חוטאים, ומשום זה כתוב ואם. אבל כאן, "אשר נשיא יחטא", ודאי יחטא, משום שלבו גאה בו, כי העם הולך אחריו, ומתמנה תחתיו. וע"כ אומר, אשר נשיא יחטא, דהיינו שעבר על מצות לא תעשה, ועשה אחת מהן, וע"כ לא כתוב בו, ואם, כי דברי חטאו אינם בספק."

הזהר הקדוש, פרשת ויקרא, אות שצ

ויש להבין מה שאומר "אמת" ו"שקר"?

"ויש להבין מה שאומר "אמת" ו"שקר". ששומעים רק למי שקורא ב"אמת". ששואל, מהו ב"אמת". ויש לדעת מהו ב"שקר". כלומר, מהו הפירוש, שהאדם קורא לה' בשקר, בדרך העבודה. בהסולם )הקדמת ספר הזהר, אות קע"ה( מביא שם את מדרש חז"ל, וזה לשונו "בעת בריאת העולם, כשאמר למלאכים "נעשה אדם בצלמנו". הנה חסד אמר "יברא, מפני שהוא גומל חסדים". אמת אמר "אל יברא, מפני שכולו שקרים". מה עשה הקב"ה, נטל האמת והשליכו לארץ, הדא הוא דכתיב "ותשלך אמת ארצה". פירוש, כי נודעו דברי חז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". כי האדם מתוך שפלותו, אי אפשר לו לעסוק תיכף בהתחלה במצותיו יתברך, כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו. לכן הוא מוכרח מתחילה לעסוק במצות שלא לשמה, דהיינו מתוך תועלת עצמו. אבל עם כל זה, ממשיך שפע קדושה תוך מעשי המצות. אשר ע"י השפע שהוא ממשיך, סופו לבוא לעסוק במצות לשמה. וזה שקטרג האמת על בריאת האדם, שאמר, שכולו שקרים".
ובהאמור אנו רואים, שאמת נקרא לשמה, היינו לתועלת ה'. ושקר נקרא שלא לשמה, היינו לתועלת עצמו. ובזה יש לפרש, מה שאומר הזה"ק "קרוב ה' לכל, אשר יקראוהו באמת". ידוע, שענין "רחוק וקרוב" ברוחניות, הוא שהשתוות הצורה נקרא "קרוב", ושינוי צורה נקרא "רחוק"."

מאמרי הרב"ש, תשנ"א, מאמר א'

מה מלמדת אותנו התורה?

" ועל כן התורה מלמדת אותנו דרכי המלך הקדוש כדי שנדע ללכת אחריו"

הזהר הקדוש, פרשת ויקרא, אות שמב

הרפואה נגד לילית

"הרפואה לזה, שלילית לא תוכל להזיק, היא, שבשעה שהאדם מתחבר באשתו, כדי להוליד, יכוון לבו בקדושה של אדונו, ויאמר כך, העטופה בסדין, דהיינו לילית המעוטפת בסדין ומיללת תמיד, כי השם לילית הוא מלשון יללה, נזדמנה. המלטי 
המלטי... אני אחוז בקדושת המלך, נתעטפתי ."

הזהר הקדוש, פרשת וייקרא, אות שכא

תפקיד החטאים והעונשים

"כי הגם שכל החטאים והעונשים באים מע' שרים, עם כל זה אינם חס ושלום ברשות עצמם אלא שהם משמשים להע' נהורין כי תפקידם להכשיר (=לאמן) התחתונים שיהיו ראויים לקבל הגילוי הגדול של ע' האורות"

זהר בראשית, כרך ב', אות קד'

שכר ועונש בעבודת ההשפעה

 "ובעבודה זו נקרא "שכר ועונש" אחרת לגמרי, מכפי שנוהג "שכר ועונש" בעבודה דלקבל שכר. כי בזמן שיש לאדם איזה טעם בעבודה, והוא מרגיש, שיש לו קצת התקרבות לה', זהו השכר שלו. ואם הוא מרגיש שזרקו אותו מעבודת ה', היינו שאינו מרגיש שום טעם בעבודה, זה נקרא אצל האדם "העונש הכי גדול". "

מאמרי הרב"ש, תשנ"א, מאמר א'

התמדה בעבודה

"בעצם, זהו כלל יסודי בדרכי העבודה: כל דבר שאדם רוצה להפנים אותו, לייסד אותו ולבנות אותו בפנימיותו, אם הוא חושב עליו שעה אחת ברציפות ולאחר מכן במשך יממה שלימה אין זכר לשעה זו - זוהי בחינת "מקוטעין" שאינה נעשית קנינו של האדם.
דרך קנין של כל נקודה בעבודת השי"ת היא, לעורר את עצמו לאותה הנקודה במשך כל היום שוב ושוב, עם הפסקות מאוד קצרות בין התעוררות להתעוררות. הוא יסד וקבע לעצמו נקודה כלשהיא להתבונן בה במשך היום, ועם אותה נקודה הוא מתהלך לאורך כל היום, עם ברירות גמורה"

בלבבי משכן אבנה, עמוד סז'

משמעות ברכת כהנים

"שיברך הכהן את העם, הוא, כדי לכלול ישראל יחד בשעה שלוקחים ברכות שלמעלה, כי באותה שעה מקבלת כנסת ישראל, שהיא המלכות, ברכות" 

הזהר הקדוש, פרשת ויקהל, אות קנד, מאמר עליית התפילה

סיפור יונה בפנימיות

" פ) ביום השישי ברא את האדם. והתנה עמו שתצא ממנו אשה שתזין לאליהו. שכתוב, "הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך". הנה צויתי, היינו מיום שנברא העולם. אף כאן, ויאמר ה' לדג. ויאמר, מששת ימי בראשית אמר לו.

פא) הכא אית לן סמך וכו': כאן יש לנו סמך בלבד, כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, על מעשה בני האדם בעולם הזה. יונה שירד לאניה, זה הוא הנשמה של האדם, שיורדת לעולם הזה להיות בגופו של אדם, למה נקראת יונה, משום, שאחר שנשתתפה בגוף, אז היא יונה בעולם הזה, דהיינו שהיא מרומה מן הגוף שמאנה אותה, כמו שנאמר, ולא תונו איש את עמיתו. ואז הולך האדם בעולם הזה כאניה בים הגדול החושבת להשבר. כמש"א, "והאניה חשבה להשבר".
פב) ובר נש כד וכו': וכשהאדם הוא בעולם הזה, הוא חוטא, וחושב שהוא ברח מאדונו, כי אדונו אינו משגיח כאן בעולם הזה. ואז מטיל הקב"ה רוח סערה חזקה, שזה הוא גזירת הדין העומד תמיד לפני הקב"ה ומבקשת מלפניו דין על האדם. וזה - רוח סערה, הוא שהגיע אל האניה, והזכיר עונותיו של האדם לתפוש אותו.
פג) כיון דאתפס בר נש וכו': כיון שנתפש האדם על ידי סערה ההוא בבית חליו, מה כתוב, "ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם". אע"פ שהאדם בבית חליו, אין הנשמה מתעוררת לשוב לפני אדונה לפדות עונותיו. מה כתוב, "ויקרב אליו רב החובל", מי הוא רב החובל. זה יצר הטוב, שמנהיג הכל. "ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלקיך" וגו'. אין השעה לנום, כי מעלים אותך לדין על כל מה שעשית בעולם הזה, שוב מעונותיך."

הזוהר הקדוש, פרשת ויקהל, אותיות פ - פג

האמת מרחיקה

"מה שאם כן מי שאין לו אמונת חכמים, הוא אומר, שאם הידיעה היתה יותר מוצלחת לעבודת האדם מהאמונה, כמו שהאדם חושב, ואומר, שאם היתה עבודת ה' בבחינת ידיעה, ולא היה צריכים להאמין, בטח היה מתרבה הרבה עובדי ה', והיו הרבה אנשים שהיו מתמסרים לעבודה. מה שאם כן כשהאדם צריך להאמין, הן באמונת ה', והן באמונת חכמים, זה, היינו האמונה שצריכים להאמין, מרחק את האנשים להיות בעלי עבודה."

הרב"ש, מאמרים תשנ"א, מאמר א'

זכר ונקבה

" וסוד הדבר, בכל מקום שלא נמצא דכר ונוקבא, אין הברכות שורות עליו"
זהר ויקרא, אות רפט

"כל צורה שלא נמצאו בה זכר ונקבה, אינה צורה עליונה כראוי"
זהר בראשית, כרך ב' אות שסח