מהות התפילה

"....אבל רק איש בער ולא ידע, יכול לחלל כל כך את התפילה ולחשבה רק לצורך הדאגות, ולולי הצטרכיותיו לא היה מתפלל חס ושלום. כי באמת התפילה בעצמה, בתקרבות הלב והשתפכות הנפש לה' בתפילה, זו היא עיקר אשר בתפילה."

האדמו"ר מפיאצסנה, חובת התלמידים, עמוד פד

חשיבות הפרטים המגלים לנו את האור

" כי אין לך  דבר בעולם הזה שלא יהיה לו שורש חשוב למעלה, ומכל שכן לחם    (הפרטים שמגלים אור בעולם), שבו תלויים חייו של האדם, הרי יש לו שורש חשוב מאוד למעלה, ולפיכך המזלזל בלחמו גורם פגם בשורש חייו למעלה. וזה מובן לכל אדם רק בסעודה שיש בה שביעה הנותנת לו חיים. אמנם בלחם ופרורין שאין בהם אלא כזית, יש בני אדם המזלזלים בהם וזורקים אותם, משום שאין בהם בחינת שביעה, אמנם כיון שהחמירו חז"ל לברך ברכת המזון, וגם על כזית ( זית = הלא לשמה), על כן יש להחשיבם כמו סעודה שיש בה שביעה, ואסור לזלזל בהם. והמזלזל בהם גורם רעה לעצמו."

הקדמת ספר הזוהר, עמוד רלח, פירוש הסולם

עצה לטיהור הנפש

"....ומה העצה לזה ואיך מטהרים גם את הנפש, לימוד רב ותחבולות שונות בעבודה נחוצות לזה. והשם ירחם ויזכני להאריך מזה במקום אחר, כאשר עם לבבנו. אבל ראשית כל העצות ויסוד כל התחבולות היא שבעצמך תדרוש ותחפוץ לטכס לך עצה. כי האיש המרגיל את נפשו שתהיה נהנית רק מן הצדקה, סופו שמביאה לידי התרשלות ועצלות כזו עד שאפילו עם הנדבות שמקבלת, לא תעשה מאומה ותלאה להשיבן אל פיו."

האדמו"ר מפיאסצנה, צו וזרוז, עמוד שכו'

השמחה והשחוק בעולם

זוהר בסולם, פרשת תולדות, אות מ:

סדר יום

"וסדר היום צריך להיות – או כל יום לסדר לעצמו סדר, או כל שבוע, או כל חדש, כל אחד לפי הרגשתו, אבל לא לשנות באמצע הסדרים שסידר כל אחד לעצמו. ואם באמצע הסדרים הוא רוצה לשנות, משום שהגוף בא אליו ונותן לו להבין: "בשבילך יותר כדאי לעשות סדר אחר מכפי שסידרת לעצמך", אז צריכים להשיב להגוף: "לי יש סדר! ואם למשל עשיתי לי סדר של שבוע, כשאגמור את השבוע ואתחיל לעשות סדר חדש, אז תבוא אלי ותגיד לי לעשות סדר אחר מכפי שאני רוצה לסדר, אבל באמצע הסדר אין לי לשנות".

מאמרי רב"ש, תשמ"ו, מאמר ב'

על מה מותר לבקש

"ויש כלל אם האדם מבקש מה' איזה דבר, הבקשה צריכה להיות מעומק הלב, שפירושו שהאדם ירגיש חסרון מתוך הלב ולא מן השפה ולחוץ!? כי בזמן שהאדם מבקש דבר של מותרות, היינו דבר שיכולים לחיות בלעדיו, אף אחד אינו מרחם עליו בזמן שצועק ובוכה על מה שאין לו דבר זה, שיש הרבה אנשים שאין להם אותו. והגם שהוא צועק ובוכה שיתנו לו את זה, אבל זה לא מקובל בעולם שיהיה אנשים שירחמו עליו. אלא בזמן שהאדם צועק ובוכה על חסרון של דבר שאין לו, אבל לכלל העולם יש להם דבר זה, אז כשהוא צועק ובוכה שירחמו עליו שומעים לו, וכל אחד ואחד שיכול לעזור לו משתדל לעזור לו."
מאמרי רב"ש תשמ"ו, מאמר ב'

אם השם גמר את מלאכתו מה נשאר לנו לעשות?

שואל הזוהר: "אם באמת גמר את מלאכתו הנרצה, א"כ לא ברא לנו כלום לעשות, כי הכול כבר עשה וגמר מעצמו"
ועונה הזוהר:
" אלא הסוד  הוא שהשי"ת עשה את כל הברורים וגמר את כל המלאכות, באופן שתהיה לנו האפשרות  לעשות,  דהיינו שנוכל לעשות לגמור אותם על ידי העבודה שלנו בתורה ומצוות."

הקדמת ספר הזהר, אות רמח

חובת האדם

מתוך חובת התלמידים, עמוד לה'

"...על כל אחד מכם החוב מוטל לגלות מקרבו את נשמת ישראל ולעשות את עצמו לעמוד, אשר בית ישראל ישען עליו, אין בכם אף אחד אשר יוכל לפטור את עצמו מהאחריות הזאת"

האדמו"ר מפיאסצנה

עיקר הידיעה

מתוך  חובת התלמידים, עמוד כב' :

" ...וכי מפני שאין שכל לבן להבין מדוע רוצה הוא לנשק את אביו בשפתיו, האם לכן אין הנשיקה ברורה וידועה לו, אדרבא, זאת היא עיקר הידיעה, לבו משתוקק לנשק את אביו, וזאת היא בטוחה מכל השכליות שבעולם"

האדמו"ר מפיאסצנה

למה יש נגעים בנפש?

מתוך חובת התלמידים, עמוד יז':

"על פי רוב נגע פנימי זה בנפש, בא מן ישות והתנגדות הנזכרים לעיל, כיון שנעשה יש בפני עצמו, והתנגדות אף שנאה מבצבצת בקרבו נגד אביו, רבותיו ומחנכיו, לא רק נגדם מתעוררת התנגדותו, רק אל אשר יורו אותו ועל כל התנהגותם ודרכם דרך הקדש, מתחיל להסתכל בשאט נפש ושנאה."

האדמו"ר מפיאסצנה

התעוררות האהבה

"אלא וודאי, התעוררות האהבה של הזכר אל הנוקבא, אינה אלא מקו שמאל, שכתוב, שמאלו תחת לראשי. וחשך שהוא קו השמאל. ולילה, שהיא הנוקבא, כאחד הם, כי השמאל מעורר תמיד האהבה אל הנוקבא ואוחז בה, ועל כן אע"פ שאברהם אהב את שרה, לא כתוב ויאהבה, אלא ביצחק בלבד, להיותו קו שמאל דז"א"

זוהר חיי שרה, אות רנב

לימוד מאמרי רבש תשמו

רצון סיבה ויגיעה
"...וצריך לדעת, כי כל דבר שרוצים לעשות, מוכרחה להיות סיבה, שמחייבת אותו לעשות את הדבר, וכפי חשיבות הסיבה, כך הוא מסוגל לתת יגיעה, בכדי להשיג את מבוקשו..."

מאמר א'

עזרה מעם השם

ונותן הרב"ש משל על  2אנשים האחד עומד עם שק משא על הארץ ומבקש עזרה מאנשים. והשני עומד עם שקו על כתפו שכבר כמעט ונופל ממנו ומבקש עזרה. הרי מיד באים ועוזרים לו, אך לראשון לא עוזרים. ואותו דבר בעבודת השם, כאשר אדם יושב ומצפה מתי השם יעזור לו לעשות עבודה, דהיינו ששקו על הארץ, אז לא עוזרים לו. אולם אם ילך בדרך אחרת, דהיינו שיתחיל את העבודה בעצמו ולא יחכה שהשם יעזור לו, כמו נחשון בן עמינדב שנכנס לים והגיעו המים עד צוארו, רק אז יכול לצעוק לעזרה לאחר שעשה כל שביכולתו. ולכן צריך האדם להגיע ממש כמעט עד כלות כוחותיו   )לא הפיזיים, אלא הנפשיים.( ואומר  "אני כבר לא יכול יותר לעשות עבודה מצידי, אני צריך שהוא יעזור לי" אך לא מדובר על אנשים תאוותנים ועצלנים שמבקשים שהקב"ה יעשה את העבודה בשבילם, כי הרי הרבה פעמים יש להם זמן והם מבזבזים אותו, ויש להם תירוצים רבים. אלא האדם צריך לעשות אצלו בדיקה, האם עשיתי כל שביכולתי.

כח ההשפעה ומיתת אהרון

וכח השפעה קבלו מאהרן הכהן, שהוא מידת החסד, והיו דבוקים בו. לכן הם היו תחת שליטתו. לכן כשמת אהרן, נאבד לו הכח של השפעה, ואז התחילה המלחמה  של קבלה עצמית (שזה נקרא שנלחמו בכנענים)  שהגוף כבר מצא בו מקום להתווכח עמו. 

האדמו"ר מפיאצסנה

ממה האדם ירא?

"ואם יש להאדם מורא מפני דבר אחר חוץ מהקב"ה, הוא מעורר עליו מלכות דמידת הדין הבלתי ממותקת בבינה" 
הזהר הקדוש, פירוש הסולם, חיי שרה, אות רלז

ידינו לא שפכו

"ואם כן אנחנו,...., אין אנחנו יכולים לומר במנוחת נפש: ידינו לא שפכו את הדם הזה של נשמות ישראל לבאר שחת."
האדמו"ר מפיאסצנה, חובת התלמידים, עמוד יד'

שלבי העבודה

"היה רוצה, היה מחליט, והיה מאמין בכח הישראלי אשר בך ובעבודתך, ותראה אם גם אתה לא תתקדש וככוכב מאיר לא תאיר"
חובת התלמידים, עמוד קנד