" כי אין לך דבר בעולם הזה שלא יהיה לו שורש חשוב למעלה, ומכל שכן לחם (הפרטים שמגלים אור בעולם), שבו תלויים חייו של האדם, הרי יש לו שורש חשוב מאוד למעלה, ולפיכך המזלזל בלחמו גורם פגם בשורש חייו למעלה. וזה מובן לכל אדם רק בסעודה שיש בה שביעה הנותנת לו חיים. אמנם בלחם ופרורין שאין בהם אלא כזית, יש בני אדם המזלזלים בהם וזורקים אותם, משום שאין בהם בחינת שביעה, אמנם כיון שהחמירו חז"ל לברך ברכת המזון, וגם על כזית ( זית = הלא לשמה), על כן יש להחשיבם כמו סעודה שיש בה שביעה, ואסור לזלזל בהם. והמזלזל בהם גורם רעה לעצמו."
הקדמת ספר הזוהר, עמוד רלח, פירוש הסולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה