"ויש כלל אם האדם מבקש מה' איזה דבר, הבקשה צריכה להיות מעומק הלב, שפירושו שהאדם ירגיש חסרון מתוך הלב ולא מן השפה ולחוץ!? כי בזמן שהאדם מבקש דבר של מותרות, היינו דבר שיכולים לחיות בלעדיו, אף אחד אינו מרחם עליו בזמן שצועק ובוכה על מה שאין לו דבר זה, שיש הרבה אנשים שאין להם אותו. והגם שהוא צועק ובוכה שיתנו לו את זה, אבל זה לא מקובל בעולם שיהיה אנשים שירחמו עליו. אלא בזמן שהאדם צועק ובוכה על חסרון של דבר שאין לו, אבל לכלל העולם יש להם דבר זה, אז כשהוא צועק ובוכה שירחמו עליו שומעים לו, וכל אחד ואחד שיכול לעזור לו משתדל לעזור לו."
מאמרי רב"ש תשמ"ו, מאמר ב'
מאמרי רב"ש תשמ"ו, מאמר ב'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה