עבודה זרה

מובא בנתיבות שלום שהכוונה בעבודה זרה היינה שעבודת השם לא תהיה זרה לנו.
עבודת השם היינה העבודה הפנימית שאותה האדם מקיים.

לעשות טובה ליהודי

מובא בספר נתיבות שלום בשם הר"מ מקוברין:
"דיום שיהודי אינו עושה בו איזו טובה ליהודי אינו נחשב ליום בחייו"

אור של שבת

"...יש הרבה יהודים עושים הפגנות למנוע חילול שבת,
אבל זה בזבוז זמן
מה שאנחנו צריכים לעשות זה ליתן
        אור של שבת, טעם של שבת, עונג של שבת
לתוך לב עם ישראל, לתוך לב הנוער, לתוך לב הילדים"
מתוך סיפורי רבי שלמה קרליבך, הרבנית מלובלין

האר"י והבעש"ט

"...אולם, מעת שזכינו ללימוד תורת האר"י ז"ל, ולעבדות הבעש"ט, הוא באמת דבר השוה לכל אדם, ואינם צריכים עוד הכנות הנ"ל...
...והעיקר הוא היגיעה, כלומר, לחשוק איך להתיגע בעבודתו יתברך..."
בעל הסולם, פרי חכם, אגרות קודש, עמוד קיז'

אהבת חברים

"אשר על כן זכור אזכיר לכם עוד, תוקף הדבר של אהבת חברים - על כל פנים בעת הזאת, "אשר בזה תלוי זכות הקיום שלנו, ובו נמדד אמת המידה של הצלחתנו הקרובה לנו"
לכן פנו לכם מכל העסקים המדומים, ותנו לב לחשוב מחשבות ולהמציא המצאות נכונות לקשר לבכם בלב אחד ממש, ויקויים בכם הכתוב "ואהבת לרעך כמוך" בפשיטות."
בעל הסולם, פרי חכם, אגרות קודש, עמ' קמד'

מידות רוחניות

"כמה פעמים עוררתיך אשר המידות הרוחניות, בשום פנים ואופן לא יוכלו להיות טובות יותר מהמידות הגשמיות.
ואתה בשלך, שאינך מרגיש טעם עבדות בנקיות."
בעה"ס, פרי חכם, אגרות קודש, עמ' צד

עול העבודה

"את הכלל הזה תדע, העול של רבוי העבודה אשר תעמיס עליך, יעורר אותך לעבוד, לא עבודה הרבה במספר כמות ובשטחיות, רק גם בעיון ובדיוק.תתחזק ותתאמץ וכל עצמך יתהפך לחרוץ, לעבוד עבודה קשה אף המפרכת את הגוף. ולהפך, אם לא תרגיש על עצמך אחריות ועול לגמור הרבה בכל יום, תתרפה, ואף המעט שתלמד, בלא עיון בלא שמחה אף בלא שכל יהיה.
את הכלל הזה תדע, כמו שאי אפשר לעוור בשתי עיניו שיראה ולחמור שישכיל, כך אי אפשר לנער (=לך) בלי עול שיזדרז וישכים, ולבחור בלא חובות לעצמו, שיחרץ וידקדק."
האדמו"ר מפיאסצנא, חובת התלמידים, עמוד נט'.

הרגשת חטא

והגם שאין האדם מרגיש שהוא לעולם חוטא, הוא משום שאין האדם רואה נגעי עצמו...
הרב"ש, ברכת שלום מכתבים, מכתב א', עמוד טו'

ברור הספקות

...כי הדרך היא שמבררין איזה ספיקות מתוך ריבוי הודאים - ולא הודאים מתוך ריבוי הספקות.
הרב"ש, ברכת שלום מכתבים, מכתב א', עמוד טו'

רחש ליבי דבר טוב

...וזהו פירוש "רחש ליבי דבר טוב", ופירש אאמו"ר זצ"ל:
רחש הוא רק בלב, היינו שמליבא לפומיה לא גליא, שעניין פה הוא סוד  דעת,
שהפה מגלה את דעתו ומחשבתו של האדם,
מה שאין כן הלב הוא רק בחינת קבלה בלב, שהוא רק בחינת כח.
הרב"ש, ברכת שלום מכתבים,מכתב ג' עמוד יט'.

רוחניות וגשמיות

"למה אנו רואים שעל גשמיות יש הרבה אנשים שעובדים במרץ רב, אפילו במקום שיש סכנת נפשות, וברוחניות כל אחד ואחד נותן על נפשו שמירה ובדיקה יפה.

ועוד, על גשמיות יכול אדם לעבוד, אפילו שלא נותנין לו מחיר רב חלף עבודתו, ומה שאין כן ברוחניות אין האדם יכול להסכים לעבודה, רק שידע בבטח שיש לו תמורה הגונה חלף עבודתו.

והעניין הוא שזה דבר ידוע, שהגוף אין לו שום ערך, שהרי הכל רואים שהוא כלה והולךבלא כלום, וממילא קל להפקיר אותו, משום שהוא דבר הפקר ממילא. אלא ברוחניות יש בחינת קליפות השומר להגוף, שהיא שומרת קיומו, לכן קשה להפקיר אותו. לכן אנו רואים,שאצל חילוניים יותר קל להפקיר את גופם ואינם מוצאים כבידות בגופם, מה שאין כן ברוחניות. וזה האחוריים של הקדושה המכונה מסירות נפש, שדוקא על ידה זוכין לאור ית'. וטרם שהאדם נגמר בענין מסירות נפש, אי אפשר לו לבוא לשום מדרגה."

רבי ברוך שלום הלוי אשלג, שמעתי, מאמר קמ"ו

מהו - אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז ובוזו לו?

מובא בשיר השירים הפסוק - אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו,
למה יבוזו לו לזה שאת כל הון ביתו נותן לאהבת ה', אלא שכל עוד שיש לאדם את ההרגשה כאילו הוא הנותן, דהיינו שיש "לו" הון ביתו והוא "נותן" אותו להקב"ה, בוז יבוזו לו.
כי יהודי צריך להרגיש כי הוא אין ואפס בטל ומבוטל להבורא ית' שהכל שלו.

נתיבות שלום, יסודי התורה/מאמר א', עמוד מו

מחשבת הבריאה

במחשבה אחת נאצלה ונבראה כל המציאות, והיא הפועלת, והיא עצם הפעולה, והיא מציאות השכר המקווה, והיא מהות היגיעה.
בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, חלק א', הסתכלות פנימית, אות ח'.