אמר הרב"ש:
ענין שערה זה אומר שיש גומה מתחתיו
והוא ענין אך בשערה ישופה.
וזה סוד ויען ה' אלא איוב מן השערה, זה פירוש
יתנו כל ה עובר על הפקודין מחצית השקל הקודש וזה סוד בקע על הגולגולת לכפר על
נפשותכים.
להבין ענין השערות, הוא סוד חרית ודין.
בזמן שאדם ירגיש התרחקות מה', ע"י
שיש לו מחשבות זרות זה נקרא שערות, שיש לו סערות נפש,
וחיוורותא נקרא לבנונית, דהיינו הוא שמשפיע עליו
הבורא ית', הוא נקרא לבן.
וע"י זה הוא מתקרב
לה'. וע"" שניהם יחד יש אור וכלי .
למה
מחשבות זרות נקרא כלי?
אם זה כואב לו שיש לו סערת נפש, למה הוא לא מקבל את האור
בגלל שהוא רחוק מה'?
וסדר העבודה צריך להיות כזה:
כשאדם מתעורר לעבדות ה', האו ע"י זה שהאו זכוה לאיזה שהאי הארה מלמעלה, שנקרא חייורתא.
שכאשר הוא עושה את עבודת ה', הוא מרגיש הארה,
תענוג, התחברות, קשר לה'.
ואח"כ קורה לאדם, בגלל תנאים כאלה או
אחרים, שהוא מרגיש התרחקות מה', ונופלות לו מחשבות זרות בראש, והוא נופל ממדרגתו
והו א מתרחק מהעבודה, ותחת כל סערת נפש כזו, יש גומה.
מה זה גומה? גומה זה כמו נקב בקע לגולגולת, שמרגיש חסרון גדול, למה אני רחוק מה' ית'? הרי
הייתי כ"כ קרוב לה'
וזה כואב לי.
ןואומר: מטרם שבאו לי המחשבות הזרות האלה
לראש, הייתי קרוב לה'.
וע"י המחשבות הזרות אני מתרחק מה'.
אם לא הייתי קרוב קודם לה', אז לא הייתי מרגיש שאני רחוק.
עכשיו שהייתי קודם קרוב, ועכשיו אני מתרחק, אז
אני מרגיש רחוק.
וע"י זה שהוא מצטער, הוא ממשיך מבוע של חיות מזה שהוא מצטער על זה שהוא רחוק,
ודוקא מהסערת נפש הזו, נעשה כלי כמו צינור להעברת השפע. ואז האו עאוד פעם זוכה לחיוותרתא, זאתאומרת שהשערה
מחברת אותו, כלומר שסערת הנפש מחברת אותו כשהוא רחוק, מחברת אותו עו ד פעם לאותו
חיוותרא.
ואח"כ פעם אחד פעם. עוד פעם באה לו מחשבה זרה, שמסיתה אותו מדרך ה', ואז הוא נעשה
מרוחק מה', וגם הפעם נעשית גומה, שזה נקב
חסרון, איפה נעשה החסרון? בגולגולת.
וא הוא עוד פעם מצטער ועוד פעם ממשיך את האור
מלמעלה, וכל פעם הסדר הזה חוזר בעולה ויורד, עד
שהסערות המפש שלו יתרבו
בשיעור שלם.
כלומר שאם יש לו כל פעם סערת נפש, והוא כל פעם
בא ומתקן אותה, אז ראשו מתמלא בשיער.
והשפע הזה נקרא טלא
דבדולחא, וזה סוד שכתובש ראשי נמלא טל.
מה זה טל?
צינורות להעברת השפע
מהעליון לתחתון.
כתוצאה מזה שתיקנתי את סערות הנפש שלי להיות
עבודת ה', הצטערתי
מהריחוק שלי מה'
אבל שאדם מצטער הוא
צריך לבטא את הצער הזה במעשים ולהראות שהוא מצטער,
לא רק לעשות פנים שהוא מצטער, כי זה לא נקרא שהוא
מצטער.
וזה נקרא שמתרבים השערות ומגיעים לחשבון שלם,
אז הוא נבחן שמהטל הזה שעל ראשוהוא יכול
להחיות מתים וזה סוד בקע.
היכן שהשערות נפש עושים בקיעות בראש,וזה גם מחצית השקל.
ועל זה אפשר לומר, שהיכן שעומדים בעלי תשובה
אינם עומדים אפילו צדיקים גמורים, זאת אומרת שכשאר לאדם יש סערת נפש, זה דבר כמעט מחוייב בצ"ב.
אבל סערת הנפש זה חסרון גדול שאדם מרגיש, שהאו
רואה שהאו מרוחק מה',
וזה סדיוק נקודה
קריטית, והשאלה עם הסערה הזו הופכת , יוצרת איזה שהיא
גומה או חסרון והופכת את זה למבוע, כדי להתחבר לה' חזרה,
או שאומר: נו, מה לעשות, כולם כאלה, כולם
לא צדיקים, אז גם אני קצת לא צדיק.
לא
חייב להיו כזה צדיק, אני לא מלאך.
אז פה מלמד אותנו את סערות הנפש, וגם
הרב"ש מלמד אותנו שאת סערות הנפש, צריךלהפוך דוקא למבוע של אהבת ה'. לכלים לאהבת ה'.- וזה נקרא "שראשי
נמלא טל".
