מתוך הזהר הקדוש פרשת לך לך מאמר "ויהי כבא אברם מצרימה" אות קיז
" ...ועיקר עיכובם יקרה להם, בעת השגת מוחין דחיה בפעם הראשונה, מפאת שחושבים, שמוחין הללו השיגו ע"י מעשיהם הם, ולא ע"י הקב"ה..."
ומבאר לנו רבינו בעל הסולם:
"ויש כאן עמקות מאוד נפלא, ומוכרחני להאריך בו, להיותו הקוטב של כל
המאמר שלפנינו. שסוד הכלים והניצוצים של מוח החכמה דאדה"ר, שנשרו ממנו בסיבת
חטא עצה"ד ונמסרו לקליפות, המה נמסרו למצרים. וזה חכמת מצרים. שבשעה שישראל
יבררו כל הכלים הללו מהם, ויחזירו אותם לקדושה, נאמר אז, והֶאֱבַדתי את חכמת
מצרים. אמנם אין הבירור הזה יוכל להיעשות, אלא ע"י המצרים עצמם, ולא ע"י
עובדי ה'. כי אי אפשר לבררם לצורך הקדושה, זולת אם ימשיך לתוכם אור העליון ממעלה
למטה.
כי כמו שנפגמו ע"י המשכת האור ממעלה למטה, שזה איסור
עצה"ד, כן צריך להיות טהרתם מהקליפות, ע"י המשכת האור אֲליהם מלמעלה
למטה. כמ"ש, כל דבר אשר יבוא באש, תעבירו באש, וטָהר. כי הכלים לא יפלטו
מתוכם בליעת הטומאה, שהיא זוהמא דחויא, שנבלע בהם בחטא עצה"ד, זולת שיכשירו
אותם באותו הדרך שבלעו האיסור, ע"י המְשכת האור ממעלה למטה, שהוא החטא
דעצה"ד.
ולפיכך, אי אפשר שיעשה זה, אלא ע"י המצרים עצמם, שחטא
דעצה"ד וזוהמתו דבוקה בהם. והמה מבררים הכלים, ונותנים אותם לישראל,
כמ"ש, יכין רשע וצדיק ילבש. ובכדי שימסרו הכלים לישראל, צריכים לזה ב' פעולות:
א. בדרך כפייה, שהקב"ה מכריחם ע"י מכות וייסורים, עד
שימסרו אותם לישראל,
ב. שהמסירה עצמה צריכה להיות מדעתם ומרצונם הטוב.
כמ"ש, וה' נתן את חן העם בעיני מצרים, וישאילוּם וינצלו את
מצרים. הרי שלא יכלו ישראל לנצל את מצרים, זולת ע"י מציאת חן שמצאו בעיני
מצרים. ולכן הקב"ה לא הוציא ישראל ממצרים בעל כורחו של פרעה, אלא שציווה
אליו, שלח את עמי ויעבדוני, דווקא בהסכמתו. וכן היה באמת אחר מכת בכורות, שנאמר,
ויקם פרעה לילה, ויאמר קומו צאו מתוך עמי, ולכו עִבדוּ את ה' כְּדַבֶּרְכֶם. מטעם
שאין הכלים והניצוצים האלו נמסרים מהמצרים לישראל, אלא מדעתם ורצונם. וע"כ
היה צריך פרעה לקום לילה ולומר לישראל מדעתו ורצונו, קומו צאו מתוך עמי, שבדיבורים
הללו מסר להם הכלים מדעתו ורצונו.
והמוחין הללו, שהם מדרגת אור החיה, נגמרים בג"פ, בג' בחינות
מוחין:
א. בדרך ניסיון, כמו אברהם, שלא ציווהו הקב"ה לרדת מצריימה, אלא
ששלח רעב בארץ, והכריח אותו בזה לרדת מצריימה מדעתו עצמו. ואחר שנלקחה שרה אל בית
פרעה, ונצטער כל אותו הלילה, חשב שהעניש אותו הקב"ה על החטא שירד למצרים
ונתחבר ברשעים הללו. ואחר שעמד בניסיון ולא הרהר אחר מידותיו של ה', זכה לקבל
מפרעה את הכלים והניצוצים למוחין הגדולים, שנפלו לרשותו בעת החטא דעצה"ד,
כמ"ש, ולאברם היטיב בַּעֲבוּרה. וכן כתוב, וַיְצַו עליו פרעה אנשים וישַלחוּ
אותו. כדוגמת הכתוב ביציאת מצרים, ויהי בשלח פרעה את העם. שבזה מסר לו פרעה את
הכלים מדעתו ורצונו הטוב. ובחינה זו נבחנת לבירורי הכלים, למוחין דו"ק של
המדרגה דאור החיה. והוא מטעם, שלא השיג אותה ע"י דבר ה', זולת ע"י חטא
וניסיון.
ב. ע"י מאמר ה', שהקב"ה אמר לו לרדת למצרים. וזהו מבואר
בדבר ה', כמ"ש, ידוע תדע כי גֵר יהיה זרעך בארץ לא להם, ואחרי כן יצאו ברכוש
גדול, במוחין דחיה. וכן אמר ליעקב, אנוכי ארד עימך מצריימה, ואנוכי אַעַלְךָ גם
עָלׂה. ולפי שהירידה היה ברשות הקב"ה, ע"כ הכלים שהוציאו משם חשובים
ביותר, וזכו בהם למוחין הגדולים דחיה, המוחין של ליל פסח.
ג. במעמד הקדוש, שזכו לשמוע מפי הגבורה, אנוכי ה' אלקיך, אשר הוציאך
מארץ מצרים. שזה ההמשך של גילוי המוחין דיציאת מצרים, המוחין דיחידה, שהיא חירות
ממלאך המוות.
והנה נתבאר, שאין המוחין הללו נשלמים, אלא בג"פ. שבפעם הראשונה
המה מחויבים לבוא בדרך חטא וניסיון, משום שתחילת הבירור נעשה באיסור ע"י
המצרים, ואם היה הקב"ה מצווה אותו לרדת אל מצרים, היה מתדבק בהם, ובמעשיהם,
ולא היה פורש מהם לעולם. ע"כ מוכרח לבוא מעצמו בדרך חטא, כדי שימהר להסתלק
מהם.
ע"כ כתוב, אוי לרשעי עולם הללו, שאינם יודעים ואינם מסתכלים כדי
להבין, שכל מה שיש בעולם מהקב"ה הוא. רשעי העולם, אותם שהתחילו לקבל מדרגות
קדושות, ונתעכבו בתחילתם, ואינם משיגים יותר, וזה עוון פלילי, שהזוהר מכנה אותם
שנכנסים ולא יוצאים, ועיקר עיכובם יקרה להם, בעת השגת מוחין דחיה בפעם הראשונה,
מפאת שחושבים, שמוחין הללו השיגו ע"י מעשיהם הם, ולא ע"י הקב"ה.
ואם היו חותרים לדעת ולהבין כמו אברהם, שכל מה שיש בעולם מהקב"ה הוא, אז היו
זוכים לבחינה הב', שהקב"ה יצווה אותם לרדת למצרים, שזה השגת מדרגה גדולה
דמוחין דחיה, כמו שזכו ישראל ביציאת מצרים בליל פסח."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה