השכינה הקדושה נקראת שושנה, מלשון "ששון", והיא בחינת ה"אני המשותף" שבין הבורא לנברא. יש לה ב' מצבים - קטנות וגדלות. מטרתנו היא להגיע למצב הגדלות, שנקרא "כנסת ישראל".במצב הקטנות יש שמירה, ובמצב הגדלות יש אהבה, אולם גם באהבה צריך לשמור על היראה.אין לפחד ממצבי הקטנות, אלא לראותם כמקום לאימון כדי להגיע לבחי' האהבה והגדלות.כאשר רוצים לבנות קשר, צריך לייצר מסגרת (שהיא הכוח של ה' גבורות דקטנות, שהן ה' אצבעות יד שמאל). המסגרת היא ברית, עליה צריך לשמור. המסגרת מאפשרת להגיע לאהבה, שהיא בחינת התענוג, והאהבה מולידה פירות (פרי מלשון פרייה או אפרים, שהוא מלשון "פורים").אולם כדי להגיע לאהבה, זה לא מספיק רק לשמור על המסגרת, אלא צריך גם כוס של ברכה (ה' אצבעות של יד ימין). זאת אומרת שהקשר צריך לבוא במקום של השפעה, של חסד ונתינה אחד כלפי השני. הנתינה מייצרת אהבה, כאשר איכפת לי מהצד השני. ואחרי הברכה הזו, שהיא בחינת ההשפעה, אפשר לקבל את התענוג והאור של האהבה.למדנו ש"בראשית" מראה לנו על מ"ב אותיות, שהן מ"ב חסרונות המצביעים על שם מ"ב של שלמות.מספר לנו הזהר שיש שושנה בקטנות, ויש שושנה בגדלות. רוצה לומר בזה, שעל כל אדם לדעת שהוא נברא שלם מראש. אולם כדי להגיע לשלמות הזו, צריך לעשות את התיקונים הראויים על-ידי כוס של ברכה. אל תאמר שהאני שלך, שהוא השושנה, לא יכול להגיע לשלמות, אלא מעתה ואילך יש לדעת שאפשר להגיע לשלמות, ולשם כך בראו אותנו מלכתחילה!נוסף על כך, למדנו שישנם כל מיני שמות. יש כל מיני מספרים לספירות: יש את שם הוי"ה, שבו התפארת התחלקה לשש, וע"כ הוא עשר ספירות. כשמדברים על שש, מדובר רק על הזעיר אנפין. כשמדברים על ז' ספירות, זה כולל תפארת ומלכות. כשמדברים על חמש בלבד, זה רק חסדים, וכשמדברים על שלוש-עשרה, מדובר מצד בינה שמתחלקת לשתי בחינות של חג"ת.למדנו היום שאפשר להגיע לאהבה. כיצד? ע"י שנביא את ליבנו להכרה של "מהי האמת". לא מספיק רק להיות עם הכרה ברורה מהי האמת כאשר הלב מבקש דברים אחרים, אלא צריך להביא את ליבנו אל הכרתנו.מי נותן לי את האמת? התורה אותה אנו לומדים. לכן אומר היהודי לא רק "דע את עצמך", אלא "הבא עצמך אל אמונתך".מכאן יש לראות, שלא רק שאפשר להגיע לשלמות כפי שלמדנו בשיעור הקודם, אלא עתה גם בא הזהר הקדוש ואומר לנו איך ניתן לעשות זאת - "הבא עצמך אל האמת". ואת זה צריך לעשות על ידי העלאת מ"ן ותפילה. וכאשר נעלה את רצונות ליבנו אל ההכרה, תוכל להשפיע לנו בינה, שהתחלקה לג"ר וז"ת, מבחינת התודעה שבה את ל"ב נתיבות החכמה. בדרך זו אפשר לבנות לב נכון. אולם יש לזכור שהלב במשך כל זמן תיקון, ישאר תמיד ב"עולה ויורד", ולא ישיג בקביעות את המצב הזה של השלמות. ולכן בכל פעם מחדש יש לעשות את עליית המ"ן הזו, ולבקש ולהתפלל על רצונות של קדושה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה