מתוך דרך המלך לאדמו"ר פיאצסנה פרשת ויגש עמוד ס"ו
ואומר כי ע"פ רוב באה בליבו של האדם דאגה על מצבו הנמוך, ואינו חושב שדאגה זו מין התגלות קדושה היא והתרוממות.
אלא נשאר יושב ודומם, ולפעמים עוד מין יאוש עולה בו.
ולא יודע שגם דאגה זו ושבירת הלב זה מין התרוממות.
והלוואי רק יעכב האיש לעצמו כל ניצוצי הקדושה אשר מתנוצצין בנפשו במיני התעורריות הרצון ויראה ותשוקה, כי אז כבר היו דיים לו להתקשר על ידם בשם ועבודתו יתברך.
ואומר כי ע"פ רוב באה בליבו של האדם דאגה על מצבו הנמוך, ואינו חושב שדאגה זו מין התגלות קדושה היא והתרוממות.
אלא נשאר יושב ודומם, ולפעמים עוד מין יאוש עולה בו.
ולא יודע שגם דאגה זו ושבירת הלב זה מין התרוממות.
והלוואי רק יעכב האיש לעצמו כל ניצוצי הקדושה אשר מתנוצצין בנפשו במיני התעורריות הרצון ויראה ותשוקה, כי אז כבר היו דיים לו להתקשר על ידם בשם ועבודתו יתברך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה