- כל פרט כפוף לכלל בו הוא נמצא (עמ א)
- מה שקיים בכלל קיים אף בפרט הקטן ביותר אשר במציאות (עמ א)
- כל המדרגות הנמצאות באיזה עולם, הן מיוחסות ונחשבות לענפים של פרצוף העליון שבו, שקומתו מאירה בכל ענפיו (בש"ה עמוד ה)
- אין לך אור שאין בו מקיף ופנימי (בש"ה עמ ז)
- בבחינת הכלים, העליונים נגדלים מתחילה, והיפוכם הוא באורות, שבכניסת האורות אל הכלים נמצאים האורות התחתונים נכנסים מתחילה (בש"ה עמ ז)
- דע כי אין דבר שאין בו פנימיות וחיצוניות, אפילו בבחינת הכלים (בש"ה עמוד יא)
- פנימיות - הכלים הראויים לקבל אורות ג"ר (עמ יא)
- חיצוניות - הכלים שאינם ראויים לקבל אורות ג"ר (עמ יא)
- כל גוף נבחן לו"ק כלפי הראש שלו (עמ יב)
- כל צמצום היוצא מחדש, פועל רק ממקום יציאתו ואילך, אבל אינו פועל משהוא על העליונים משם (עמ יג)
- בעיגול נחשב המרכז לבחינת הסוף שלו (עמ טו)
- אשר באורות אינו נוהג שום נפילה, וע"כ נשארו במקום הכלים שלהם כמקודם לכן, בלי שינוי כלל, ורק הכלים לבד הם נפלו מתחת לרגלי א"ק
- העיגולים תמיד קודמים ליושר, כמו שהראש קודם לגוף (עמ טז)
- מקיפים - כל זה החלק שהמלכות דראש היתה צריכה לקבל אלמלא היה עליה צמצום, יצא לחוץ מהראש, ונעשה למקיפים על העלים דעיגולים (עמ טז)
- חב"ד חג"ת דכל פרצוף הם מגולים (עמ כט)
- בכל מקום שנמצא איזה חיסרון לקדושה, נמצאים החיצוניים מתאחזים שמה (עמ לא)
- הבשר שבפרצוף הוא בחינת חשמל, והעור שבפרצוף הוא בחינת קליפת נוגה (עמ לא)
- כל כלי בלתי נברר נקרא בשם עור (עמ לא)
יום שני, 17 בדצמבר 2012
כללים מבית שער הכוונות
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה